כבר כתבתי רבות על ארגון שוברים שתיקה, בין השאר על הסיורים הקבועים שהם מעבירים ברחבי העיר חברון [ראה משמאל "שוברים שתיקה בחברון"]. הפעילות שלהם ענפה וחזקה, בזכות תזרים מזומנים שמגיע היישר מידיהן המזמינות של מדינות עוינות או כאלה שמנסות לכפות על מדינת ישראל את דעתן, באופן אנטי-דמוקרטי.
עדנה קנטי, שגם ניצלה את "
האח הגדול" על-מנת להציג את השקפותיה ההזויות, כתבה במדור הדעות של אתר ynet
מאמר תגובה לווידאו, בו היא תוקפת את החיילים על כך שרוקנו את העיר מחיותה. מקימי ארגון "שוברים שתיקה", ביניהם יהודה שאול, הם במרביתם יוצאי גדוד 50 מיחידת הנח"ל, שעסקו בזמן האינתיפאדה בניקוי העיר מגורמי טרור. בתקופה זאת, לטענת אותם מייסדי הארגון, הם פינו בכוח את תושבי חברון הערבים, עם דגש על רחוב השוהדא, רחוב מרכזי בחברון. הם אלו שרוקנו את העיר, לא החבר'ה שרוקדים שם.
עברו כמה שנים, רמת הטרור מוגרה לאפס, כנראה גם בזכות פעולותיהם של אותם יוצאי גדוד 50 - ולחיילים משעמם. להיות חייל קרבי זה לא פשוט. השמירות האינסופיות, הבדידות בעמדה והקשיים ששוחקים את האידיאולוגיה - כל אלו הופכים את השירות לבלתי נסבל.
הריקוד הקטן הזה שפורסם לו ביו-טיוב זה קטע של חברים. לא מדובר כאן במפגע הסברתי, זה לא המשט. איש לא נפגע ואיש לא נהרג. מה שקרה כאן, זה בסך-הכל השלמה עם השירות וקבלה שלו.
יש מקום מסוים בו אני מעריך את ארגון "בצלם". אני אומנם חלוק על דעתם לחלוטין ואני מאמין באמת ובתמים שהם פוגעים ישירות במדינת ישראל ועוזרים לגורמים שמאוד מעוניינים בהריסתה של המדינה, אבל לפחות הם יודעים לעמוד על שלהם. בוגרי גדוד 50 של שנות האינתיפאדה אלו בחורים שהתקשו לעמוד על עקרונותיהם מול פקודה שנראית להם בלתי מוסרית, אז הם פונים נגד אותו צבא בו הם שירתו. הייתי מכבד אותם אם הם היו עומדים על עקרונותיהם כבר אז, כששירתו, ולא עכשיו, בכך שהם עורכים סיורים שנועדו להוציא דיבת הארץ ותו לא.
ואם נשוב אל ימינו - כשחיילים רוקדים בחברון, כנראה שהם נהנים, ללא ייסורי מצפון.