ידיעה קצרה בעיתון שמקפלת בתוכה הרבה מאשר המילים החמורות בה, בעיקר, משפחות שאיבדו את בניהן. ולא סתם איבדו - ילדים שנולדו והיו מוקפים הרבה אהבה ותקוות, עד אשר יום אחד, הללו שמו קץ לחייהם.
מציאות הצבא, עם כל המילים היפות שבחלקן נכונות מאוד ובחלקן מעלימות עוד אמיתות, כאשר אנו מוקפים ב"אוקיינוס" ערבים מסביבנו, בזכות משה רבנו שהביא אותנו לכאן.
אצל שכנינו, לא השתנה דבר: אותן הסיסמאות על "גזילת האדמות הקדושות" שכמותן כמו בפירוש של השיר הידוע "שיש מקום לעוד מדינה אחת או שתיים", אבל לא ולשם כך רוצחים אימא עם תינוקה, צעירים בדולפינריום, אוטובוסים מתפוצצים על ילדים ונשים בתוכם. לשם כך צריכים צבא וכזה כמו שיש לנו, אבל זה רק חלק מהאמת, והידיעה שפתחה את הרשימה מסתירה עוד אמת ובעצם טרגדיה - האם בשביל האמת הנ"ל, יש להתעלם ממה שיש בתוך הצבא, וכאן אנו מגיעים לטרגדיות של הבנים, שבמותם שינו את חייהם של הורים רבים.
יאמרו, כך הם החיים אבל זה לא כל כך נכון, וכיום לאחר פרסום הדוח על מספר המתאבדים שעלה, הקימו ועדת חקירה בשל כך ואת מי מינו בה? - מפקדים בצבא... מה גם שאין לטעון שאין לחקור את הנעשה בצבא ומכל ההיבטים.
כך למשל, האם תמיד נוקשות ושאר התנהלויות בצבא, סותמים כל טענה בדבר בדיקת הדברים נוכח ההתאבדויות, שהרי בין המתאבדים יש נפשות חיוביות ביותר שפשוט לא היו בנויות למציאות הקיימת בצבא, שלא מחויבת להיות כמו תורה מסיני, עם כל הכבוד למילים היפות בנושא. כן, יש חיילים - אותם שנולדו כמו כולם - שלא יכלו לעמוד במציאות הנדונה.
אני זוכר שכאשר הייתי בקורס מסוים בצבא והיה שם רס"ר גס מאוד (יש בצבא שאוהבים כאלה עם כל המילים הנדושות - זה צבא וכו'). פעם במסדר, הוא ניגש לחייל שעמד בשורה שבקושי צמח לו זקן ואמר לו "אתה חושב שתעשה חיים כאן? - מחר תהיה מגולח, אני חושב שזה מספיק". דרך אופיינית בכל וכל הזמן.
יותר מאוחר שמעתי על אותו רס"ר שחזר ל"ציוויל" ונכנס לבית סוהר, בגלל התנהלות מסוימת שחייבה זאת. אני כותב על המקרה, כי היו עוד כאלה שמעשיהם לא תואמים נורמות רצויות עם כל הנימוקים ה"מקלים" בגלל שזה צבא. אבל אני כותב כאן שייתכן שאפשר אחרת ולא להסתמך שזה צבא...
לסיכום, אין לפטור את הטענות על חיילים ששמו קץ לחייהם בטענות הרגילות, עם כל הכבוד שמדובר בצבא ועובדה - הקימו ועדת חקירה.