חוק המיסיון - אסון!

ועדת השרים לענייני חקיקה הצביעה (11.7.10) נגד תמיכה ממשלתית בתיקון לחוק המיסיון שהוצע על-ידי ח"כ אברהם מיכאלי (שס). הצעת החוק נוסחה על-ידי הארגון למאבק במיסיון "יד לאחים", ונפילת ההצעה בוועדת השרים לא זכתה לפרסום באמצעי התקשורת וזו לשון התיקון להצעת החוק: "המטיף לאדם או לציבור להמיר את דתם או המשדל אותם לעשות כן או העושה פעולה אחרת המביאה לידי הטפה להמרת דת בכל דרך שהיא בין דת לדת דינו מאסר שנה אחת". יודגש, כי בהתאם להצעת חוק זו הפעילות המיסיונרית תיאסר על כל אחת מהדתות הפועלות בישראל. התיקון להצעת החוק אמור לעלות השבוע על שולחן הכנסת; אמנה מספר סיבות מדוע התיקון הנוכחי אינו ראוי: 1) מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית המכבדת את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, המכריזה כי לכל אדם זכות להאמין בדת מבחירתו וזכות להטיף לאמונה זו. אף אם דברים אלה אינם מקובלים על רבים וטובים בישראל, אין ספק כי הם אינם מתאימים לנוסח התיקון שהציע ארגון "יד לאחים". 2) מדוע צריך לבקש תיקון שיפגע ביהודים בראש ובראשונה? במידה שתיקון החוק היה מתקבל על-ידי מליאת הכנסת, הוא היה פוגע בעיקר ביהודים. הרי ביום בו יחול החוק, יהיה אסור להטיף יהדות למאמיני הנצרות, ואם כן, כיצד יוכלו אנשי "יד לאחים" להחזיר לחיק היהדות את עשרות אלפי היהודים המשומדים הפועלים בשורות המיסיון הנוצרי??? ממילא יוצא כי תיקון החוק בא לסייע לאנשי המיסיון נגד פעילותם של פעילי "יד לאחים"! 3) אינני מבין גם מדוע צריך לבקש לתקן חוק שממילא אינו נאכף כלל - גם לפי טענותיהם של אנשי "יד לאחים" - על כך שלעולם לא נענש מיסיונר בגין שידול המרת דתו של קטין או בגין מתן/קבלת הטבות בתמורה להמרת דת (על-פי סעיפים 174 ו-368 לחוק העונשין תשל"ז-1977). אז אולי ישקיעו מרצם וכוחם באכיפת חוקים קיימים אלו? 4) תיקון החוק הינו בעייתי ואינו מתייחס להגדרת המושג "דת". ישנה רשימה של דתות המוכרות במדינת ישראל ורק אלה נכנסות בהגדרה של "דת" על-פי הרשויות, בשעה ששוק הדתות והכתות והתנועות ה"רוחניות" למיניהן רחב הרבה יותר. האם עובדה זו נעלמה מעיניהם? האם מבחינתם אין בעיה בהמרת דת לסיינטולוגיה, להרי קרשינה, ל-EST ולעוד כתות זרות מן המזרח ומן העידן החדש...? 5) תיקון החוק, כפי שהוצג על-ידי "יד לאחים", אינו שוויוני ופוגע דווקא באותם נוצרים שאינם מוגנים מהתקפות כתות המיסיון. הרי ידוע כי ישנן למעלה מעשרה כנסיות רשמיות שאיתן אין לעם ישראל בעיית מיסיון, והן עצמן מוטרדות על-ידי כתות המיסיון המהוות דתות נוצריות שונות משלהן. תיקון החוק על-פי נוסחת "יד לאחים" אוסר על יהודים ומוסלמים להטיף לנוצרים, ואינו אוסר הטפה לנוצרים על-ידי כתות מיסיונריות נוצריות. 6) האם ההתעקשות לתיקון לא רלוונטי בעליל אינה עלולה למנוע חקיקה חיונית יותר נגד פעילות הכתות בישראל? הכתות בישראל מתחלקות לקבוצות שונות, חלקן כתות דתיות כדוגמת עדי יהוה, יהודים משיחיים, הרי קרישנה ועוד; וחלקן כתות כלכליות כדוגמת סיינטולוגיה, EST ומדיטציה טרנסנדנטלית ועוד. ברצוני להדגיש כי במדינת ישראל ישנה פעילות מיסיון וכתות רבה וקשה, בה רבים וטובים מבני עמנו השתמדו או נוצלו כלכלית ונפשית עדי כדי הגעה למצבי התאבדות ושסע עמוק במשפחות, ולא מכבר נחשפנו כולנו לסיפור המזעזע מבית גואל רצון, וכן לסיפור המעציב על כת האיתקה המתעללת, שבסופה התאבד מנהיג הכת שי אברהמוף. ולכן ייתכן שדרוש חוק נגד המיסיון הנוצרי ונגד כ-50 כתות הפעילות בישראל, היות שהם משתמשים בתרמית ומנצלים את מצוקתם של מבוגרים ניצולי שואה, חלשים ובני נוער צעירים על-מנת להמיר את דתם, או לחילופין לשם ניצול כלכלי. אולם ייתכן כי לפני הצעות חוק כאלה ואחרות, ישנה עדיפות רבה להשקעה בחינוך להגברת המודעות על המיסיון והכתות בישראל הפעילים בקרב כל שכבות האוכלוסיה. מעל במה מכובדת זו נשבח את שר הרווחה יצחק הרצוג, שהקים ועדה לבדיקת נושא הכתות והטיפול בהן; נקרא לשר החינוך גדעון סער לפעול להגברת המודעות בחינוך לנושא הכתות בישראל; ולארגונים העוסקים בעניין, נקרא להציע הצעת חוק יעילה שתטפל ביתר מקצועיות בבעיה זו.