18 שנים אחרי שיבגני אריה, הבימאי ומנהל תיאטרון גשר, צלצל לאיגור מירקורבנוב והזמינו להופיע בתור רוגוז'ין בהצגה "אידיוט", והלה נטש את תפקיד הכוכב בהצגה שרק עלתה במוסקבה והגיע - העניק אריה לבית צבי את עיבודו למחזה (יחד עם קטיה שושינסקי) מהספר. התוצאה - בבימויו של סלבה מלצב, ובתרגומו של מרק איווניר, שחקן גשר שעושה חיל בסרטים בחו"ל - נפלאה. אך העיקר הוא - צוות השחקנים הגדול הנפלא, שמשחקם המרתק מהפנט את הקהל במשך שעתיים.
המחזה הזה אין בו ריבוי להג ופטפוט של אנשים עשירים משועממים כמקובל במחזות רוסיים תקופתיים. על במה קטנטונת, באולם בו כולם יושבים במהודק סביב השחקנים, אתה נכנס לדרמה שרק עולה ועולה, מתפתחת ומסתבכת עד לסוף הבלתי צפוי.
קטע הפתיחה ברכבת לפטרבורג, בו נפגשים הרוזן מישקין המכונה "אידיוט" (מיכאל גמליאל הנהדר, שעושה כאן את תפקידו הטוב ביותר בשנה האחרונה), עם המהמר והנהנתן רוגוז'ין חם-המזג ומקפיא-הדם (חייקה מלכה מלא ההוד והשררה) - קטע זה הוא הסמן של המחזה. כל ההתרחשויות, ההתאהבויות של כל הגברים ב"פאם פאטאל" נסטסיה פיליפובנה (גלי הראל המקסימה) והמריבות הנובעות מכך, כל אלה הם פועל יוצא של המפגש בין השניים. הדו-שיח ביניהם הוא מעדן. לשון הגוף של שניהם - בית ספר לשחקנים. את כל הדרמה נושאים על כתפיהם שני השחקנים הצעירים האלה, שמסומנים על-ידי כתקוות התיאטרון הישראלי בהמשך.
אך בל תטעו - כל השחקנים בהצגה - הגנרל איבולגין (אבי כהן המצוין כלוט מודרני); המשרת, זוהר גלבוע; מישל יפה המרשים כחתן המיועד של בת הגנרל; עוז ניסן כיאפנצ'ין; דאניאל סטופין בתפקיד זעיר כרצומסקי, חתן מיועד שכלתו נחטפת; יניב בומברג המשובח כבדייב; ויוני קצב כגאניה, שהסצנה האחרונה שלו מרגשת במיוחד - כל אלה מעשירים את המחזת הספר הקלאסית.
התלבושות התקופתיות היפהפיות שעיצבה אירנה שר, והמוזיקה הקלאסית שארגו גור קורן וטמיר קופר תאמו להפליא. התאורה המוקפדת של דולב ציגל והסאונד המעולה יצרו כולם הצגה שחבל להחמיץ. היא תוצג עד אמצע שבוע זה.
