הזרזיר פעל בשליחות העורב

הילכו שנים יחדיו בדרך עקלקלה בלתי אם נועדו? נשיא המדינה שמעון פרס, בעל הסמכה של עורב מיומן ומתוחכם שמטשטש את עקבותיו, והשר לשעבר חיים רמון, זרזיר בכיר משופשף וערמומי אבל חסר זהירות, נועדו בראשית החודש לארוחת צהרים במשכן הנשיא כדי לתכנן תרגיל מסריח נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשיחה סודית מצותתת שניהל רמון במלון במזרח ירושלים עם ראש צוות המו"מ הפלשתיני סאיב עריקאת, הוא ביקש שלא לבוא לשיחות שלום ישירות עם ישראל. כאשר שאל אותו עריקאת מי שלח אותו השיב: "פרס". בחצי-פה הודה רמון שגם צד שלישי מעורב. לפרס ולרמון יש כמה תכונות זהות במקבץ בלעדי כמעט בחיים הפוליטיים במדינה. שניהם חורשי מזימות בעלי וותק, מסוכסכים עם האמת ומאוהבים בשקר, תחמנים עם קבלות, חתרנים בלי הפסקה וסוגדים לבעלי הון. בשנת 1990 ניסו פרס ורמון לבצע במשותף, למורת רוחו של יצחק רבין המנוח, תרגיל מסריח פוליטי שנועד להדיח את ראש הממשלה המכהן יצחק שמיר ולהמליך את פרס במקומו. השותף למעשה הנבלה היה השר לשעבר העבריין אריה דרעי. עכשיו נושא גם רמון בתואר שר לשעבר עבריין. ואמנם, מצויים שני אישים פוליטיים מושחתים המסווגים כשוורים מועדים שיכולים להתחרות בהם בתכונות כמעט זהות: והם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שמצוי על-סף כניסה לכלא, והשר לשעבר הרב אריה דרעי שריצה כבר עונש בכלא. שניהם חברים טובים של רמון ומצויים ביחסים טובים עם פרס. למרות שרמון פרש לפני כמה חודשים מהכנסת לעולם העסקים שבו הוא עושה כיום בגלוי לביתו, ולא בסתר, כפי שנהג בעבר, הוא לא התנתק מהחיים הפוליטיים והסכים לכהן כיו"ר מועצת קדימה. רמון לא חיפש כיבודים בתפקיד זה. לאימתו של דבר הוא משמש כיום כאסטרטג הפוליטי הראשי של מנהיגת מפלגתו, חברת הכנסת ציפי לבני, ולא מפסיק למשוך אותה ואת מפלגתו לעבר עמדותיו המדיניות הוותרניות על מרבית שטחי המולדת. עמדות אלה מהוות התמסרות כמעט מוחלטת לרשות הפלשתינית וקבלת תביעותיה לגבי חלוקת ירושלים, חזרה לגבולות 67 והשבת פליטים. בקצב כזה עלול רמון לתמוך גם בהחזרתה של יפו שבה נולד וגדל בבית נטוש, אבל אל חשש: פיצויים הוא לא ישלם. רמון נימנה על המקבלים ולא על הנותנים. בחודשים האחרונים פעל רמון לבדו במטרה לטרפד את ההליך המדיני של הממשלה הנוכחית שהוא שוטם אותה מאז שנסתם הגולל על המפץ הפוליטי שהוא תכנן. בשעתו נצפה רמון כבר במסעדה תל אביבית מדבר בהתלהבות בקול רם עם אחד מבכירי היועצים של הנשיא ברק אובמה, וניסה לשכנעו שאסור להאמין שבנימין נתניהו רוצה באמת ובתמים בשלום. הפועל היוצא הוא שאין על מה לדבר ואין עם מי לדבר כל עוד מכהנת ממשלה מעורב ירושלמית בראשותו של נתניהו ואולי הגיע לפעול מאחורי הקלעים להפלתה. לנשיא המדינה שמעון פרס חובב הנסיעות המושבע הייתה דווקא עדנה מדינית בשנה החולפת, ולא היה לו בעצם על מה להתלונן. הוא הרבה לטוס ברחבי תבל, לנהל מגעים מדיניים, להצהיר הצהרות וגם לעשות צרות לנתניהו כאשר פיזר הבטחות מדיניות בלי לתאם אתו מראש. נתניהו ההססן לא מנע מפרס הנחוש לכהן כשר חוץ על וכראש צוות שרי החוץ של ישראל הכולל ארבעה שרים וסגן שר. חברי הצוות החיצוני הם בנימין נתניהו המשמש בנוסף לראש הממשלה גם כשר החוץ לענייני אובמה, אביגדור ליברמן שהינו שר חוץ וירטואלי על הנייר לענייני מולדביה ואוסטריה, אהוד ברק המכהן בנוסף לתפקידו כשר הביטחון גם כממלא-מקום שר החוץ בפועל לענייני הלרי קלינטון. פואד בן-אליעזר שר התמ"ת שהחל לבצע שליחויות עלומות בטורקיה כעירקי שגדל בארץ סמוכה, דני איילון המשמש כסגן שר החוץ על תקן של שר לענייני כיסאות גבוהים. באחרונה, לקראת יום ההולדת ה-87 של פרס, חל פיחות במעמדו כראש הצוות והוא חש שהאדמה המדינית בוערת תחת רגליו. ליברמן התעשת בינתיים והתעודד אחרי שהתברר לו שליועץ המשפטי לממשלה עורך הדין יהודה וינשטיין לא בוער להגיש נגדו כתב אישום חרף הראיות המוצקות בחשד שהוא ביצע עבירות פליליות חמורות. ליברמן דרש מנתניהו אולטימטיבית למנות אותו מחדש כשר החוץ ואיים לנקום אם מעמדו יפגע פעם נוספת. כדי להמחיש זאת החל להכין תוכנית מדינית עצמאית. ברק החל לעצבן באחרונה את נתניהו כשנהיה עצמאי מדי והחל לפלרטט מאחורי גבו אם ציפי לבני. פואד נתבקש להפסיק להיות עירקי ואיילון הושב על כסא נמוך. פרס הבין בחושיו הערמומיים שהדרך היחידה לעלות מחדש על המפה היא לחבור אל רמון הפועל בשטח זה מכבר, וביקש ממנו כנראה לייצג אותו בשיחה עם עריקאת. הוא לא העלה על דעתו שהמזימה המשותפת תיחשף. ההכחשה של פרס וחצי ההכחשה של רמון שייכים לעולם ההכחשות הפוליטי העמוס לעייפה שבו מוכחשות לרוב ההכחשות. השאלה שנותרה פתוחה היא מי הוא האדם השלישי בפרשה זו.

במה בוחש מרטין שלאף?

עיתון מקור ראשון בישר בגיליון סוף השבוע בכותרתו הראשית: "אינטרס כספי מניע את רמון המבקש למנוע מעבר לשיחות ישירות... המניע של רמון ושותפיו הינו כלכלי ומושחת, כחלק מחבורת מרטין שלאף". אם אומנם הגורם השלישי שמאחורי רמון הינו המיליארדר היהודי אוסטרי מרטין שלאף, הדבר חמור ביותר ומעיד על חיבור הרסני מחדש של הון ושלטון גם בתחום המדיני מאחורי גבה של הממשלה הנוכחית. שלאף היה בעבר מעורב בשיחות עקיפות של ישראלים עם פלשתינים. כאשר כיהן אריאל שרון כראש ממשלה בראשות קדימה הוא שיגר משלחת מיוחדת לפגישה מדינית בביתו של שלאף באוסטריה. על חברי המשלחת נמנו עו"ד דב ויסגלס מנהל לשכתו של שרון שהיה קודם לכן פרקליטו של שלאף ובנו עמרי שרון שטרח מאוחר יותר לקבל אישור לעגינת ספינת ההימורים של שלאף באילת. מהצד הפלשתיני היה שר האוצר של הרשות פאיד. יד מלוכלכת רחצה יד מלוכלכת והכסף היה כנראה הנושא העיקרי בשיחות. שלאף החליט לחדש את פעילותו לבחוש במו"מ בין ישראל והפלשתינים. לשלאף יש אינטרסים ברורים בישראל וברשות הפלשתינית. הוא שותף בחברת הגז של הרשות הפלשתינית יחד עם חברת "בריטיש גז" המספקת חלק ניכר מכמות הגז לישראל. במקביל הינו הבעלים של הקזינו ביריחו ואניית ההימורים שעוגנת באילת. שלאף נחשד בכך שהשחית שורה ארוכה של אישים פוליטיים בכירים בישראל ובהם אריאל שרון ובניו, ואביגדור ליברמן. לא במקרה מתחמק שלאף לבוא לארץ. בשנים האחרונות הוא מכר גם את ביתו המפואר בהרצליה שנחשב לבית היקר בישראל. אבל אל חשש. לאירועים שהוא עורך באוסטריה באים חבריו הישראלים: אהוד אולמרט, חיים רמון, אריה דרעי, עמרי שרון ואחרים. שאלה אחת נשארה פתוחה ללא תשובה: האם רמון עדכן את פרס על קיומו של האדם השלישי ומסר לו את זהותו. אם חלילה יתברר שפרס ידע על מעורבותו של שלאף, ינועו בקרוב אמות הסיפים במאבק נגד השחיתות השלטונית ויגיעו עד למשכן הנשיא.