"אני וחבריי שונאים את ביבי"

תחשבו על שני אירועים. האירוע הראשון טרי ומדמם (יולי 2010): התרסקות מסוק של חיל האוויר הישראלי ברומניה. האירוע השני קורה ארבע שנים קודם: ישיבת חירום של ממשלת ישראל, כשעל סדר היום מלחמה עם החיזבאללה (יולי 2006). ומה עושה ראש הממשלה בנימין נתניהו בהגיע אליו הידיעה על התרסקות המסוק? (בלי שום קשר) חוגג יום הולדת פרטי לבנו החייל יאיר בהשתתפות כמאה אורחים. ומה עשה שר המשפטים לשעבר חיים רמון בזמן ישיבת החירום של ממשלת אולמרט? מנסה "לטעום" את השקדים החבויים בגרונה של קצינה בצה"ל. בניגוד לרצונה! העיתונאי בן כספית חיבר בין אסון המסוק למסיבת יום ההולדת, ושיגר אלינו את דעתו הארסית על ראש הממשלה. שלושה שופטים חיברו בין "שובבותו" של רמון להתנגדות הקצינה, ושיגרו לציבור הרשעת שר בעבירת מין. לבן כספית, כמה צפוי, לא היה מה להגיד לנו על ידידו השר רמון למרות שהתנהג באופן מחפיר. את נתניהו הוא שונא. הוא כל-כך שונא, שאילו נתניהו היה מחליט להפסיק את האירוע המשפחתי, גם אז היינו קוראים בעיתון את דעתו השלילית על מנהיג שהפסיק אירוע משפחתי, משום שנלחץ. את דברי הארס הוא היה מסיים בשאלה: האם הפסקת המסיבה שינתה במשהו את האסון? ברור שלא. ככה זה כאשר נכנסים לפאניקה... לפני כמה שנים פרסם כספית "סקופ" שהתברר כפלופ (פרשת אוחנה - תאודור אור). בברנז'ה חגגו על-חשבונו. צחקו ממנו וליגלגו על הלהיטות שהכשילה אותו. בתוכנית "תיק תקשורת" (7.1.99) הוא ניסה להתגונן, להסביר ולהצטדק... הבעת פניו העידה עליו שהוא חסר-אונים מול הקושי של חבריו "להבין" אותו. ראיתי, וחשבתי שהצריבה בבשרו תשביח אותו. תעשה אותו פחות יהיר ופחות שונא. חבל שהתבדיתי. בן כספית נחשב עיתונאי בכיר. לא הייתי מתייחס לשנאתו את נתניהו, אילמלא לא זיהיתי כאן פגיעה באזרחים שמעריכים את ראש הממשלה, וגרוע מזה - פגיעה בקוראים. עיתונאי ששונא מנהיג ציבור, יעביר לקוראיו דיווח ו/או דעה נגועים בווירוס שנאתו. ככה גונבים דעת, ככה מרעילים תודעה. לבן כספית אני אומר: תכתוב ותגיד על נתניהו מה שאתה רוצה. רק בבקשה ממך, בסוף תכתוב - גילוי נאות: הכותב שונא את נתניהו. נראה אותך... מאחר שאני בטוח כי לא יהיה לך אומץ, הלכתי לארכיון...