החיים אינם הוגנים, ועל מצוינות לא תמיד מתוגמלים בחיים. את השיעור הכואב הזה למדה אביגיל, שהייתה צריכה להיות אלופת הפרק האחרון של "הישרדות”, אבל הפכה להערת שוליים זניחה בים האגואים השוצפים והקוצפים סביבה. לא משנה אם היא הייתה פיצ’ר או רסיבר בקבוצת הבייסבול שלה, האבק שמייצרים חבריה למשחק לא השאיר לה יותר משתי דקות של חשיפה, אבל על כך כרגיל בהמשך.
בחזרה ממועצת השבט הדרמטית (היש מועצת שבט אחרת?) נופלים שדודים בשבקין, מעיין ושרון מתרגיל ההודיני שביצע דן. הם מחמיאים לו על מהלך פיצול הקולות. דן ממהר להסיר כל חשש מפני זיופים בוועדת הקלפי, וכדי למנוע דרישה לספירה חוזרת של הקולות מספר על תרגיל פסלון חסינות הדמה במכנסיים והבליטה שהפכה את חברי השבט לעצבניים. מה הם חשבו, שהוא סתם שמח לראות אותם? רק קפון, שמדי פעם מבצע גיחה מהקפוניברס אל המציאות, מצליח לנסח היטב את התחושה עבור הצופים בבית. "עשו לנו תרגיל”, הוא מסכם. אכן עשו. דן לא צועד בדד.
אבל לא הכל עגום ומניפולטיבי בפיליפינים. ללידר למשל יש יום הולדת, ולשנות את הימים בלוח השנה אפילו ההפקה (עדיין) לא מסוגלת. אז החבר’ה חגגו בשלל תשורות שהופכות את הכוס עם השוקולדים שקנינו לאמא להברקת העשור. מי שיותר מאושרת מלידר היא מעיין, שיכולה להרביץ את רפרטואר שירי היומולדת שלה ומתנפלת בתאווה גדולה על סיבה לעשות הפעלה. את אנחת הרווחה של מרינה על כך שהיא כבר לא שם אפשר היה לשמוע למרחוק.
שפקס גם מרביץ מחווה משלו, וחורז ללידר חמשיר. רפול בוודאי מבצע סלטה לאחור עם בורג משולש בקברו. מישהו צריך להסביר לבחור שחמשיר שכל כולו נסמך על הטיית יחס בגוף שני בסוף כל משפט, הוא עבודה מרושלת ואי נתינה של כל מאת האחוזים. כל הדברים ששפקס שונא, כל עוד הם מתקיימים אצל אנשים אחרים. אבל זהו יום המזל של שפקס. לא רק שהוא זוכה לחרוז, הוא גם זוכה לבוא במגע עם האובייקט האהוב עליו ביותר בעולם. לא, עוד לא הגיע השלב שמביאים את קרובי המשפחה של השורדים אל האי, הם פשוט קיבלו שטרות כסף, שאותם מחרמן שפקס בהנאה רבה.
מה שמתחיל כמשחק תמים שנועד לספק את התשוקה של גיא זוארץ להנחות את הגרסה הישראלית של "דיל או לא דיל?”, מוביל למהומת אלוהים בשאלה מי גנב את עוגת השוקולד החמה שבתיבה. האם אתה, מספר אחד? שואלת מירית את שפקס. מי אני?, עונה שפקס עם שפם חום מעל השפה. כן, אתה. אז כן, עונה לה שפקס. מירית הרוסה, היא לא מאמינה ששפקס לא ויתר לה ומתעורר בה החשד שאולי הוא גם מרמה אותה בדוקים. לשיטתה, הציווי 'לוותר למירית' נמצא אי שם בין עשרת הדיברות בין לא תנאף ללא תרצח. שפקס, שכבר הסביר שמי שמזגזג מקבל שיט, מתענג על כל ביס מהחום המתוק מתוק הזה. ואביגיל? אביגיל בסך-הכל פעלה כשחקן רציונלי וקנתה לעצמה שקשוקה. גם פחמימות, גם חלבונים, אבל מזה לא יוצאים שוטים מעניינים.
בחזרה במחנה, מירית לא יכולה להתאושש מהאינסידנט ומכך ששפקס לא גילה כלפיה את גינוני האבירות הנדרשים. נאמנה לדרך שהביאה אותה עד הלום היא שוב נעזרת באמא אינטואיציה, שעד עכשיו הראתה לה שמשהו לא לגמרי בסדר עם שפקס, אבל לא הצליחה לשים עליו את האצבע. צודקת מירית, שפקס הוא כל כולו תחמנות שקטה ובלתי-נראית לעין, בעיקר כשלא רואים אותו ולא שומעים אותו ולא חיים איתו על אותו אי בודד במשך עשרה ימים לפחות. אם האינטואיציה של מירית לא מצליחה לעלות על המהות השפקסית, נותר רק לקוות שהעצות של סבתא מרי יותר טובות ממנה.
שתי הבריתות נכנסות לתזזית מהסוג שדן מנו יוכל להחזיר ימיו כקדם ולפזר הבטחות לכל עבר, רק כדי להביט לעבר המצלמה ולחזור על שורת המחץ "אז מה, אני אדיח גם אותו”. שרון ולידר שוב כועסות על שפקס שמנחית עליהן שינויים בלי להתייעץ, וכמו בכל הפעמים הקודמות, גם המחאה הזאת נרשמה בפרוטוקול. קפון שוב מריח הזדמנות לתכנן תוכניות זדוניות ומציע לדן להדיח את שפקס. דן עושה את עצמו בעניין.
וכל זה הוא רק הקדמה לקרב התרנגולות הקצ’קאי שמתחולל במשימת החסינות, שם משתחררים כל המעצורים ואיתם חרצובות לשונם של השורדים שכבר לא יכולים לשאת זה את זו עוד דקה אחת נוספת. באופן יוצא מהרגיל, סיפקה ההפקה את הסחורה וסוף-סוף אפשר היה לחוש במתח אמיתי באוויר בזמן שהשורדים ירו חצים אל לוחות עם שמותיהם. הדיל של שפקס ושל דן נחשף לעיני מירית-מעיין-בשבקין, שלא מאמינים שעושים להם את זה ולא הגיעו לכינוס מרכז מפלגת העבודה שבו הסביר רבין שמבכיינות לא בונים מנהיגות. רק אביגיל מצליחה לעשות את הדבר הנכון ולקלוע מספיק חיצים לעבר השם שלה כדי לזכות בחסינות. עוד ניצחון כזה ואבדנו.
השאר משגרים זה בזה חיצים פיזיים ומטאפוריים ללא הרף עד שנשארים שניים. שפקס, שסוף-סוף נותר חשוף אל מול חוסר היכולת שלו לבצע ולו בדל של משימה, ומעיין שנראית הרבה פחות עולצת ועליזה מהרגיל. מי שיפספס יודח באופן מיידי. אם חשבתם שלא ישתמשו בזה כדי לגרור אתכם למסך גם ביום שלישי, אז כבר עדיף לכם להתנהל בעולם עם האינטואיציות של מירית.
