מחדל-מדינה בפרשת ברנס

שלושים וארבע שנים תמימות נדרשו לבית המשפט כדי שהצדק ייצא סוף-סוף לאור. עמוס ברנס, שהורשע בשנת 1976, לשווא, ברצח החיילת רחל הלר, זוכה ופוצה על מחדל של המדינה, שהשליכה אותו, על לא עוול בכפו, לכלא, והכל בשל חקירה אומללה נגדו. אף כי מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, אין בזיכוי ובפיצוי שנפסק לו כדי להחזיר את הגלגל אחורנית. עמוס ברנס שבור היום לא רק בנפשו, אלא גם בגופו, בעטייה של מחלה שתקפה אותו בגינו של הסבל שעבר. גם ההקלה בעונש מאסר העולם, לאחר שמונה שנות ריצוי, לא תסיר לעולם את הצלקת הנוראה שדבקה בו וגם לא זעקותיו החוזרות ונשנות, ללא הועיל, לחפותו. בזיכוי ובפיצוי אין כדי לנחם את מי שעבר גיהינום עלי אדמות. בסך-הכל היה ברנס עוד קורבן חף מפשע, שאולץ, תחת עינויי-חוקריו, להודות באשמה לא-לו ולשחזר, בעל-כורחו, רצח שכלל לא עמד מאחוריו. ואם לא די בכל הזוועות האלה - גם חבריו הנאמנים, שיכלו לספק לו אליבי, בגדו בו, כשברגע האחרון נרתעו מלהעיד לטובתו בבית המשפט; והיו גם עדויות-שקר מצד החוקרים, שרק העצימו את החשדות נגדו.