שופטת בית המשפט העליון לשעבר ונשיאת מועצת העיתונות כיום,
דליה דורנר, ממליצה ל
אמנון אברמוביץ' ולחדשות 2 להפר את צו בית המשפט המורה להם להמציא לידי חוקרי המשטרה את מסמך גלנט.
דורנר ממליצה להם להפר את הצו הנ"ל - גם במחיר של ישיבה בבית הסוהר.
אבל דורנר אינה מסתפקת בכך: היא טוענת, כך פורסם, שיש להביא הסוגיה לדיון בבג"צ, ואז בדעתה להצטרף לעתירה בתפקידה כנשיאת מועצת העיתונות.
יש לקוות שדליה דורנר - כאמור, שופטת בית המשפט העליון לשעבר - זוכרת עדיין שלבג"צ יש לבוא בידיים נקיות.
כי הידיים של דורנר אינן נקיות.
אם השופטת דורנר ממליצה להפר צו של בית המשפט - הדעת אינה סובלת שהיא תעתור לבג"צ שיבחן את תקפותו של הצו השיפוטי הזה, שהיא ממליצה להפר אותו.
שהרי נניח, שבג"צ יקבע שהצו תקף למרות הכל, ויש לקיימו ולהעביר את מסמך גלנט לחוקרי המשטרה, ובכן - מה אז? הרי דורנר כבר המליצה להפר את הצו.
הייתכן שבג"צ ידון בכלל ויידרש לעתירת עותר בעניין מסוים - שעה שאותו עותר כבר עשה, למעשה, דין לעצמו באותו עניין ממש?
והרי בדיוק לצורך זה בנו מדרגות בבית המשפט העליון: כדי להשליך מכל המדרגות הללו עותרים שבאים לבג"צ בידיים לא נקיות.
אלא שהשופטת דורנר סבורה, כך נראה, שאין היא עותרת כאחד העותרים, וכי יש לכופף למענה את הדין.
כי מה לא עושים בשביל מישהו מ"המשפחה".
