נשיא בית המשפט העליון,
יצחק עמית, קיבל (4.12.25) את הבקשות לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין בנוגע לליווי חקירת פרשת שדה תימן. עם זאת, פסק הדין שיינתן בדיון הנוסף - שיתקיים בפני כל 11 שופטי בית המשפט העליון - יהיה רק בסוגיות העקרוניות ולא יחול על החקירה הנוכחית, כך שהשר
יריב לוין יוכל למנות את המלווה כפוף לתנאים שקבע בג"ץ. עמית קבע לוחות זמנים להגשת עמדות הצדדים עד אמצע פברואר וטרם נקבע מועד הדיון.
עמית קובע, כי הדיון יעסוק בשתי סוגיות: שאלת תחולתו של סעיף 23א(ד) לחוק שירות המדינה (מינויים) - המאפשר לכל שר להאציל סמכויות כאשר עובד מדינה מסוים מנוע מלהפעיל אותן - וכן גדרי סמכותו ושיקול דעתו של שר המשפטים לפי סעיף זה בנוגע לניהולה של חקירה פלילית קונקרטית; ושאלת קיומו והיקפו של כלל בדבר
ניגוד עניינים גורף או מערכתי באשר לעיסוק בעניין מסוים, ובחקירה פלילית קונקרטית בפרט.
"נוכח חשיבותן והשלכות הרוחב המשמעותיות של השאלות העומדות לדיון, שוכנעתי כי קמה הצדקה לסטות מן הכלל הרגיל שלפיו אין לקיים דיון נוסף בסוגיות שאינן אקטואליות עבור הצדדים הקונקרטיים להליך", אומר עמית. הוא לא קיבל את בקשתו של לוין לדחות על הסף את הבקשה לדיון נוסף, באומרו:
"הגשת בקשה לדיון נוסף היא זכות דיונית הנתונה לכל בעלי הדין בהליך מושא הבקשה. לא מצאתי בטענות השר הצדקה לשלילה אפריורית של זכות דיונית זו. זאת ועוד, מצאתי כי יש ממש בעמדת פרקליטות המדינה, שלפיה משמעותה של טענת השר 'היא כי כל אימת שייקבע בפסק דין כי בעל דין פלוני מצוי בניגוד עניינים, אזי יישללו ממנו באופן אוטומטי זכויותיו הדיוניות לנקוט הליך הקבוע בדין לביטול עצם הקביעה כי הוא מצוי בניגוד עניינים'".
פסק הדין המקורי
בחודש שעבר קבעו פה אחד השופטים
יעל וילנר,
אלכס שטיין ו
גילה כנפי-שטייניץ, כי בנסיבות החריגות של פרשה זו - יכול לוין לקבוע מי ילווה את החקירה במקום בכירי הייעוץ המשפטי (גלי מיארה) והפרקליטות (עמית איסמן ואלון אלטמן). הם הדגישו, כי ככלל יש למנוע מעורבות פוליטית בחקירות פליליות, וכי פסק דינם ניתן בנסיבות חסרות התקדים בהן ייתכן שבכירי הייעוץ והפרקליטות יידרשו להעיד בחקירה.
השופטים קבעו שורה של מגבלות לזהותו של הגורם המלווה: עליו להיות עובד מדינה בכיר, בעל ניסיון של ממש בתחום הפלילי ונעדר זיקה פוליטית או אישית. עוד הודגש, כי הליווי יהיה רק לשלב החקירה (ולא לשלב קבלת ההחלטות) וכל עוד מיארה מנועה מללוות אותה בעצמה. השופטים פסלו את מינויו של נציב תלונות הציבור על שופטים,
אשר קולה, שכן החוק אוסר עליו למלא כל תפקיד אחר. לוין מינה במקומו את השופט בדימוס
יוסף בן-חמו, אשר מינויו נפסל אתמול בידי בג"ץ בשל אי-עמידתו בתנאים שנקבעו בפסק הדין.
תנועת משמר הדמוקרטיה (שהגישה את העתירה) והפרקליטות ביקשו לקיים דיון נוסף, בטענה שבפסק הדין נקבעו הלכות חדשות ומוקשות המאפשרות דריסת רגל פוליטית בחקירות פליליות, וכי מדובר בתקדים מסוכן העלול להתרחב. הן גם טענו, על-פי דבריו של ח"כ
משה סעדה, כי המטרה האמיתית של מינוי המלווה היא לחקור באזהרה ולהדיח את מיארה. לוין טען שאין מקום לדיון נוסף, שכן הבקשה אינה עומדת בקני המידה הקפדניים להליך חריג זה, וכי מדובר בניסיון נוסף לטייח את הפרשה.