כל הכבוד לשרה נתניהו

לאחרונה התבשרנו כי ממשלת ישראל החליטה להשאיר בישראל 800 ילדי פליטים ועובדים זרים אשר גדלו בישראל ולומדים כבר שנים בבתי הספר בישראל, ומנגד, באותה נשימה ממש, החליטה גם לגרש 400 ילדי פליטים ועובדים זרים אחרים אשר לא עומדים בקריטריונים אשר נקבעו על ידה. כבר בראשית הדברים אבהיר, שגם עבדכם הנאמן סבור כי צריך לתמוך עקרונית במאמץ של ממשלת ישראל לצמצם את מספר הפליטים והעובדים הזרים הבלתי-חוקיים השוהים בישראל. שכן, אין למדינת ישראל הקטנה, מדינתו היחידה של העם היהודי, את הפריבילגיה להרשות לעצמה להפוך למדינת מהגרים המונית ולקלוט לתוכה עוד עשרות ומאות אלפי לא-יהודים. אולם יחד עם זאת, הרי שלאור עקרונות המוסר, הצדק והרחמים של עמנו היהודי, עקרונות יסוד אשר צריכים להנחות כל יהודי באשר הוא, וכן לאור החלטת הממשלה במקרה דנן להשאיר בישראל 800 מהילדים והוריהם, הרי שנכון וגם נבון תעשה מדינת ישראל אם תכליל בהחלטתה זו גם את הישארותם של 400 הילדים הנותרים והוריהם, ותמנע את גירושם. בעניין זה צדק שר החינוך גדעון סער אשר נאבק על השארתם בישראל, וצדקה גם שרה נתניהו רעיית ראש הממשלה, שעה שפנתה במכתב אישי אל שר הפנים משס אליהו ישי בבקשה למנוע את הגירוש הזה. כאמור, לא מעט מהילדים בהם מדובר הינם בנים ובנות להורים אשר נאלצו לברוח ממדינותיהם עקב רצח העם שהתחולל שם, ולמצוא מקלט גם בישראל. מן הראוי להזכיר בהקשר זה את החלטתו הראשונה של מנחם בגין ז"ל, בנאום השבעתו כראש ממשלת ישראל, שעה שהכריז ב-20.6.1977 על החלטתו לקלוט את הפליטים הוייטנאמים במדינת ישראל. כאמור, באותם ימים, פליטים רבים ברחו מוייטנאם, חלקם בסירות רעועות, והעולם לא הושיט להם כל יד לעזרה. מנחם בגין ז"ל ראה וזכר את אדישות העולם למצוקתם של היהודים בשואה ולאחריה, וכראש ממשלה יהודי ראה לנכון לנקוט בדרך אחרת. ראוי לציין ולהדגיש כי אותם פליטים וייטנאמים התגייסו לצה"ל ושירתו את מדינת ישראל באהבה ובמסירות, והקריבו למענה שלוש שנים תמימות מחייהם ובכך מילאו את חובם לחברה ולביטחון ישראל. זאת, שעה שלעומתם של אלה, קיימים במדינתנו אזרחים רבים ממגזרים שונים שלא ממלאים חובם זה, אלא רק נהנים מהזכויות שהמדינה מעניקה להם כאזרחיה. אין ספק כי הגיעה השעה שממשלת ישראל תחליט שגם כל אלה ימלאו את חובם ויתרמו למדינה ולחברה.