X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
אביגדור אריכא [צילום: יח"צ]
אביגדור אריכא במוזיאון תל אביב
תערוכת אביגדור אריכא (2010-1929) שנפטר השנה, היא מחווה לאחד מטובי האמנים הישראלים במחצית ה-2 של המאה ה-20 מהיחידים שעבודותיהם מצויות באוספי המוזיאונים בחו"ל, ושמייצג ומחבר את ישראל לסצנת התרבות העולמית
דיוקן עצמי [צילום: יח"צ]

אביגדור אריכא, שנולד ברומניה, עבר במרכזי התרבות של אירופה אחרי שניצל ממחנות הריכוז, ספג והפנים את גולות הכותרת בתרבות האירופית. ויתרה מכך - בסיוריו ובשהיותיו בארצות שונות, התחבר אריכא דרך קבע לסופרים (כמו פר לאגרקוויסט השוודי זוכה פרס נובל) ולמשוררים, אייר את ספריהם, ועם קשרים נכונים עם בעלי גלריות מובילות - הציג בהן, וגם במוזיאונים.
התקופה בה למד בבצלאל, מ-1946 ועד שגויס למלחמת השחרור, בה נפצע, הייתה משמעותית עבורו. להיות תלמיד של מרדכי ארדון, גדול אמני ישראל, זו הייתה זכות גדולה. ממנו הושפע בציוריו המופשטים, הגדולים, וגם כשהייתה לו תקופת משבר, בה רצה להינתק מהמופשט ועבר לרישום בלבד (בין 1965 ל-1973), גם אז בפרט ומאז בכלל, גם בציוריו הפיגורטיביים נטו - מורגשת תמיד מורשתו של ארדון בצורת הנחת הצבע או המכחול, ברטט של הנחות הצבע, ובהדגשת ההנחות לעומת רקע בהיר יותר.
כשמתבוננים בדיוקנאות הרבים של עצמו שיצר לאורך השנים, ניכרת עובדה זו. ברטט המופלא בצבעים או בהנחת מכחול הדיו, ובמיוחד ברישומי הפחם - יש אכספרסיה שנשאבת מעולמם של אדוארד מונק (הצעקה), מהיד הרוטטת של אגון שילה, מהווירטואוזיות של אנגר, ומהעושר הצורני שמזכיר לנו את האמנים שאת עבודותיהם ראה בסיוריו באיטליה (קאראוואג'ו) ובפריס (פיקאסו). השפעת האחרון ניכרת בציורו "הפסנתרן", שמשולבת בו גם השפעת ארדון, במשטחים הקוביסטים ובמופשט. לולא מבחינים בראשו של הפסנתרן, ניתן היה לסווג את הציור שבתערוכה כמופשט מודרני. כך גם בדיוקנו של עגנון, שרובו עשוי בסגנון אכספרסיוניסטי בדיו שחור.
משחר נעוריו צייר אריכא, עוד בטרם למד אמנות. הדיוקן העצמי מ-1948 - בעת שהיה חייל, הוא עדיין בסגנון המושפע מארדון. בדיוקן העצמי מ-1957, גם כן, אך מתבהר הרצון להשתחרר מהשפעת המאסטר הדגול. רק לאחר היכרותו ותחילת ידידותו עם המחזאי סמיואל בקט, והערת ידידו ג'אקומטי, שראוי לו לרשום, כי זהו כישרונו הגדול, להיות פיגורטיבי - עשה את המהפך. מציוריו המופשטים התפטר במחיר לא גבוה. והוא אכן החל לעשות חיל כצייר פיגורטיבי. למזלו, לא חי בארץ מלבד שנים מועטות, אלא במילייה הרבה יותר רחב-אופקים וסובלני. לו היה ממשיך ליצור כאן, באווירת המלחמה בין אסכולת ירושלים (של בצלאל וארדון) לבין אסכולת תל אביב של זריצקי, שהפכה לאסכולת המדרשה - לא היה נוסק לגבהים אליהם הגיע. התרבות שרכש כשלמד פילוסופיה בפריס, המפגשים התדירים עם ג'אקומטי ושאר חבריו שם - כל אלה הזינו אותו והפרו אותו להתגבש לביטוי עצמי מובהק וייחודי. יכולתו האינטלקטואלית הביאה אותו לאצור תערוכות של אנגר באוסף פרידריך, של פוסן בלובר, וליצור סרטים תיעודיים על וורמר, קאראווג'ו וולאסקז.
בעלי גלריות, תחילה בפריס ובלונדון, ובהמשך בניו-יורק (MARLEBOROUGH), הציגו את עבודותיו, כשבמרלבורו הוא אחד מאמני הגלריה. ייתכן שהדירוג הגבוה שלו בסולם ההערכה, גרם למרלבורו ולגלריות אחרות כמו PACE, לאמץ אל חיקם אמנים ישראלים במאה ה-21, ובכך סלל להם אריכא את הדרך להצלחה.
אחד משני האולמות בתערוכה מוקדש לאיוריו את הסיפור "כלב חוצות" מאת ידידו ש"י עגנון. הסיפור מהווה 12 מתוך 80 פרקי הספר "תמול שלשום". היצירה הספרותית-מיסטית-סוריאליסטית וההגותית הזו, הועלתה בתיאטרון "תמונע" לא מכבר, ועדיין רצה, והופעת ערן שראל ככלב היא מופלאה. הסיפור הקסים גם את אריכא, שסדרת איוריו לספר מגלים וירטואוז פנומנלי של רישום. הכלב באיוריו הוא בעל עיניים אנושיות, כמו הדמות בספר ובמחזה. היד הקלה של אריכא רושמת בקו אחד בלתי נפסק את כל הקווים המצטרפים ביחד לרישום מופלא. צריך לראות כדי לחוות את החוויה.
איוריו את דיוקנאות ידידיו ידועי השם עשויים בקפידה ובעושר הבעה. דיוקנאות עצמו מושפעים מדיוקנאות עצמיים של דירר וג'אקומטי. ציורו מ-2003 - "גחלים ואפר באח" - מקרין תחושה סוריאליסטית, מיסטית ומלאת רזים. המון קונוטציות מעלה הציור הזה. מעניין מה חשים שאר הצופים למראהו. דיוקן עצמו מוקדם בבוקר, הוא אחד מבעלי העוצמה הרבה ביותר בתערוכה.
תערוכת אביגדור אריכא במוזיאון תל אביב, שאצר פרופ' מרדכי עומר, היא בבחינת חובה לכל אוהבי אמנות, ולבטח לתלמידי אמנות ואמנים, כדי ללמוד אמנות צרופה מהי. הספרים המלווים את התערוכה ישחזרו את התענוג שבצפייתה בכל עת שקוראים או מעלעלים בהם.

תאריך:  06/09/2010   |   עודכן:  07/09/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אביגדור אריכא במוזיאון תל אביב
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דרור אידר
ד"ר צבי צמרת, האחראי במשרד החינוך על התכנים וספרי הלימוד, חוטף אש - מאז שחשף עיוותים והחליט להכניס יותר ציונות - "אין דגש על מדינה יהודית, יש אצלנו הצגה חד-כיוונית" - והוא בכלל איש תנועת העבודה
מיכל שפר-מיכאלי
פסיכולוגיה שלמה עומדת מאחורי כל תוכנית, פרסומת או משחק מחשב, בדרך בלתי אמצעית מצליחים להעיר לנו את המוח באמצעות שימוש בצבעים עזים, קולות, מהירות, תנועת אובייקטים ומגוון אפקטים
הרצל ובלפור חקק
הרצל ובלפור חקק נפגשים עם אסתר קל, המזכירה המיתולוגית של עיתון הילדים "הארץ שלנו" משנות החמישים
מיכל שפר-מיכאלי
זמן מציב לנו גבולות ויוצר סדר, הוא מאפשר רמה של שליטה מסוימת בהתרחשויות, בתכנון מוקדם ובתקשורת בריאה    זמן גורם לדברים להתקיים ולהסתנכרן, אבל למרות שהוא אינסופי אנו צריכים לנהל אותו
שלמה פישר
המודל ה'רפובליקני', המחזק לכאורה את זהותה היהודית של מדינת ישראל, טומן בחובו גם טוטאליות חילונית ואפליה, שקיבלו ביטוי מובהק במשטר המפא"יניקי של ישראל הצעירה. אימוץ אוטומטי של הקולקטיב הוא בחירה דתית גרועה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il