פעם, אבל ממש פעם, כשטיילתי באירופה ראיתי רכבים אחרים ממה שהיו כאן בארץ. בעוד שכאן סגני אלופים התפארו ברנו מגאן ואלופי משנה זכו בדיהטסו אפלאוז, שני דגמים ששייכים היום לאתרי פירוק מרצון או לא, שם באירופה זכיתי כבר לראות דגמים כמו שיש בסרטים.
רכבים שטוחים, פתוחים, בצבעים זוהרים עם מושבי עור כמו בפוסטרים שקנינו אז מהחנויות, חיברנו ללייסטים שחורים ותלינו מעל המיטה. מראות כאלו לא היו נפוצים אז בארץ, בטח לא בעיר כמו דימונה שעדיין יכלה להרשות לעצמה קצת צניעות, ושסיסמתה המובילה הייתה בקרב מוציאי הרישיון "אין חניה בלי סוברו".
בחיל וברעדה נעצרנו אני וחבריי וצילמנו את הרכבים האלו רק בשביל להראות לחברים בארץ איפה ישראל ואיפה אירופה. אחד מהם כמדומני תלה את התמונה שהבאתי לו מעל למיטתו, כך שיצא שזהו הדבר הראשון שהוא רואה על הבוקר.
מאז קרו כמה דברים, ורכב חדש חדיש ומחודש הוא לא מראה נדיר כל כך. מאז גם עברה לי ההתלהבות מרכבי פאר. האמת היא, שמעולם לא הייתי מסוג האנשים שעוצרים ליד רכבים ברחוב מקיפים אותם שבע הקפות תוך כדי שריקות של דלת אוטובוס חורק, וממלמלים על מר גורלם שאין להם כזו. אלו אגב, אותם אנשים שנוסעים לתערוכת האוטו מוטור השנתית בגני התערוכה בתל אביב לראות רכבים שאין להם, שלא היו להם ולא יהיו סביר להניח. על התענוג הזה הם גם משלמים כרטיס.
אין לי מושג כמה כוח סוס יש לרכב שנוסע מלפניי. אני גם לא מבין למה מודדים את הרכב בכוח סוס, כשהיום סוסים זה משהו ששייך רק לחוות או לזה שמציע סיבוב על הסוס בעשרה שקלים ליד דוכן הפופקורן של מופעי יום העצמאות. או שמא מדובר בשיטת מדידה תנכי"ת המבוטאת בפסוק "אלה ברכב ואלה בסוסים"? מי יודע.
אני מבין כבר שזה לא שאני כאן הוא שחושב נכון ואחרים לא, אלא בדיוק להיפך. לא הבנתי את זה באשרם רוחני מרוחק בהודו המקנה רוחניות אין קץ עם הפקעת חשבון הבנק שלך לטובת הגורו שיושב אי שם בהוואי. אני חושב שהבנתי את זה דווקא באחד הצמתים בבאר שבע. כמה סמלי זה היה, כי זו הייתה הצומת המובילה אל מתחם הקניות בבאר שבע - הביג. המתנה ארוכה בצומת גרמה לי להבחין במשהו מאוד מעניין. הרכב שלי היה הרכב הכי ישן על הכביש. שם נוכחתי לדעת ששנת 99' יכולה להיות שנה שבה אתה יכול להיות צעיר רק אם נולדת באותה שנה כי חוץ מזה שום דבר.
אין שום אפשרות סבירה אפילו שיש לך מחשב אישי מאותה שנה ואם יש לך רכב משנת ייצור כזו אז שתי אפשרויות: או שאתה אספן מכוניות ענתיקה או שקוראים לך יוסי. אז נכון שגנבי הסמלים לא פסחו על המכונית הישנה שלי כי הרי אין הנאה גדולה יותר מסתם להרוס. אבל בכל זאת הרכב שלי היה הכי ישן.
ולא שזה מפריע לי כי בינינו מה הבעיה להשיג היום רכב. הרי אם פעם היית צריך לשבור תוכנית חיסכון ואת ראשו של פקיד הבנק כדי לקבל השלמה לרכישתה של פיאט 127 שכל כך רצית, אתם יודעים כזו צהובה, הרי שהיום נותנים לך את המכונית עד היד או ההגה במקרה הזה. רק תיקח. וזה רק היום ביריד המתנות. זהו יריד מיוחד שנקרא יריד המתנות אבל בכל זאת אתה צריך לשלם על המתנות שלהם. אה - ריחנית לאוטו עלינו. השקית עולה לנו יותר. לא צריך אפילו כסף מזומן או שיק - אנחנו כבר ניקח לך את זה ישירות מהמשכורת בין השורה של ניכוי מס בריאות לשורה של הלוואה לצורך החזר הלוואה מהשנה שעברה.
פעם היו שמים סוכריות מנטה חינם על השולחן של המשווקים בחנויות היום הם שמים לך את כל המכונית על השולחן. יש לך חובות? אין לך איך לשלם? עזוב אותך. קודם כל תיקח את האוטו. אנחנו כבר נסתדר. כבר לא צריך לחכות יותר מחודש או חודשיים כמו פעם עד שיגיע האוטו. זה כמו לחמניות מהתנור ליד כלומר מהחנות ליד.
האם הרכב המפואר הזה שחונה מחוץ לבית אכן מבטא בית מלא כל טוב ומקרר מלא? האם הרכב שבחוץ מבטא חשבון בנק תואם? לא בטוח.
אבל עזבו אתכם. מה כל זה לעומת מבטים מלאי קנאה ברחוב?