חולות סמר מעניקים לצופה בהם את מראות המאדים, שירדו אלינו לשכון על פני כדור הארץ. בסמר מתגלית לנו פנינת טבע נדירה, שהיא שארית הפליטה ממה שהותירו חומדיה, כרישי נדל"ן בהיתר, בסמכות וברשות המדינה. אתר טבע המשתרע על פני כאלף דונם. אם אינני טועה, זה האתר היחיד שאת מכמניו ואת אוצרותיו יכולה עין של כל אזרח לשזוף ללא תשלום לזכיינים. חולות סמר נוצרו מהתפוררות אבני חול בבקעת תמנע, משם הגיעו למרכז הערבה על-ידי נחלים ורוח. החול עשוי כדוריות. הטמפרטורה הנוחה מאפשרת לעשרות אם לא מאות מיני בעלי-חיים נדירים למצוא על פני הדיונות את ביתם. מי הגשמים נאגרים ברווחים שבין כדוריות החול. שפע המים האצורים בחולות והמצע המאוורר מאפשרים צמיחת שיחים גבוהים לא רק באפיקי הנחלים, אלא השיחים מתחפרים להם בנקל במצע החול האוורירי. הדיונות של סמר עשירות במאות מיני צמחים. הגם שמדובר באזור שמידת המשקעים בו נמוכה מאוד, יש לו חוסן מיוחד לאגור מים, שיוצר מראה מרהיב של צמחייה. למבקר בלילה מזומן מפגש עם טבע המתעורר לחיים ולמפגש עוצר נשימה עם בעלי כנף נוסקים והולכים על ארבע השוטפים במרוצם את החול הזך בדיונות הטבעיות. המפגש משאיר את המבקר נפעם עם זריחת בוקר, כשהרי אדום נושקים את הדיונות וצובעים אותם בשלל צבעים מרהיב. על החול הזך והדיונות מגן בחירוף נפש קומץ משוגעים של חברי קיבוץ סמר ואנשי רשות הטבע והגנים, שאינם מוכנים להשלים עם הגזרה, שהשמורה תהפוך לאתר כרייה. כבר בשנות התשעים של המאה הקודמת פצעו כרישי הנדל"ן את הטבע המרהיב וגרמו לו נזקים בלתי הפיכים. מתוך 7,000 דונם שהיו בעבר בשמורה, נותרה עתה כבשת הרש של 1,000 דונם, שלחומדיה אין אלוהים. למעשה, לזכיין יש התר לכרייה מחודשת מ-12.9, כי עדיין לא התקבלה תשובת בית המשפט לעתירות המצביעות על אלטרנטיבות לכריית חול כדי לספק חומר לבנייה לעיר אילת. חולות סמר הם נכס סביבתי. הם אינם רכושו הפרטי של זכיין זה או אחר. מדובר בנכס סביבתי חסר תחליף ואין לראות אותם רק כסוגייה משפטית וכלכלית. מצערת העובדה שלמעשה מ-12.9 יש לזכיין רשות להמשיך לפצוע את הנוף, להכחיד את בית הגידול לבעלי חיים ולצמחים נדירים, כי יש לו התר של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ובית המשפט עדיין לא אמר את דברו לנוכח דרישות המערערים על הפגיעה בטבע. מצערת העובדה שלמעשה מ-12.9 יש לזכיין רשות להמשיך לפצוע את הנוף ללא כל אפשרות להביא מזור לפצעי הטבע, כאשר על שולחנו של שר הפנים מונחים ללא מענה מכתבים של הארגונים הסביבתיים, המבקשים להפסיק לטבוח את פנינת הטבע הנדירה בחולות סמר.

ולסיום - כמה מילים אישיות. יש לי קשר מיוחד לסמר. בתי הייתה חברת אחד הגרעינים הראשונים של תנועת "השומר הצעיר" שהקימו את סמר. ביקרתי במקום פעמים רבות. ואף הייתה לי זכות לחגוג במקום לפני שלושים ושלוש שנים את ליל הסדר. לפני כשנה הייתי בסמר בסיור לימודי מטעם "יד בן צבי" והתרגשתי מהשינוי, שחוללה אותה קבוצת צעירים בערבה הדרומית. כשראיתי את גדיד התמרים במטעים ששתלו חברי סמר, חשתי שספר בראשית פרק ב', פס' ח', מזדקר לנגד עיניי. רק את מקומו של אלוהים תפסה חבורה נפלאה של בני נעורים, שהפכה את השממה בקיבוץ סמר לגן פורח: "וַיִּטַּע הָאָדָם גַּן בְּעֵדֶן... וַיִּצְמַח מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחֱמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל". הגן שוכן בחיקו של נוף אלוהי. נותר לקוות שאלוהי הממון והחמדנות לא יכרות את הנוף האלוהי השוכן מקדמת דנא בדיונות הטבעיות של סמר.