אחמדינג'אד שב לבימת האו"ם ואמר את דברי הבלע הידועים, שבאמת אין צורך לחזור על תוכנם... הצהרות שכבר כולנו מכירים בלא רצוננו. לא על הפרסונה האירנית רוצה אני לשוחח אם כי על העיקרון. כבר באמת שנמאס לומר ולכתוב זאת, אך שוב נשאלת השאלה - האם לא למד העולם דבר? והתשובה הניגרת באופן כה נחרץ גם הפעם - לא! הוא לא למד כלום.
מצד אחד, נדמה שטוב כי האיש הזה מקבל במה, כיוון שהוא מציג לעולם היטב את הסכנה והאיום מהמשטר הרדיקאלי של אירן. אך מצד שני, העולם כבר מכיר את המשטר האיום באירן, והבמה הזו שהוא מקבל היא אבסורד שאין שני לו. דמיינו מכר שלכם, שבלי הרף מגדף אתכם ואת משפחתכם ואף מאיים עליכם, אך בכל זאת, בליל שבת אתם מזמינים אותו לשבת לשולחנכם, האין זה אבסורד?!
אומות העולם רואות את האיום מול עיניהן, אך בכל זאת ממשיכות כולן לשבת על הגדר. הסנקציות שמטילים על אירן הן אשליה. מדוע? מתי בהיסטוריה חזר בו משטר קיצוני כלשהו מדבריו או משאיפותיו אך ורק על-ידי אמצעים שכאלו? מעבר לכך, הסנקציות שמטיל האו"ם על אירן מוכיחות כי אין בכוחן לעצור את האיום האירני. את האיום האירני יעצור רק מאבק עיקש. אי-אפשר להמשיך בהעמדת הפנים המסוכנת הזו, וגם תקוות השווא שמא אולי ייפול המשטר, הן אשליה מסוכנת. את המשטר הקיצוני הזה יש למוטט לחלוטין.
האמירה היא ברורה ביותר - האידיאולוגיה האיסלאמיסטית של אירן היא סכנה לעולם כולו, וכרגיל העם היהודי ניצב בתווך. העמדת הפנים חייבת להיפסק, על העולם להכריז מאבק עיקש במשטר הרדיקאלי הזה אשר כבר היום שולח את זרועותיו לכל עבר. מרבית אירועי הטרור במזרח התיכון קשורים למשטר זה, מימון של גופי טרור כמו חיזבאללה, חמאס, חימוש סוריה ועידודה להמשיך את העוינת כלפי ישראל, ומימון קבוצות חמושים בעירק ובמזרח התיכון נגד הכוחות האמריקניים.
הנה רק לאחרונה דווח כי ביקר נשיא אירן בסוריה ואמר כי
"לישראל אין מקום במזרח התיכון". כל אלו ידועים כבר לכל, אין זה סוד ולא צריכים להיות מומחים גדולים. ההצהרות המאיימות של אחמדינג'אד הן ההצהרות של המשטר האירני. יש שחושבים כי אולי אם יהיה נשיא אחר, פרגמאטי יותר, אז אולי יש סיכוי להרגעת הרוחות - אלה תקוות מהולות באילוזיות והן חסרות בסיס. גם חילופי שלטון באירן הן אילוזיה, הפלת שלטון הטרור הזה תתבצע אך ורק בדרכים הראויות לרדיקאלים ודרך אחרת אין. וזאת למדה האנושות מאירועי ההיסטוריה.