גילוי נאות: הייתי בין מתי מעט שיצאו במתקפה רבתי על הדחתך מתפקיד ראש הממשלה. לא, לא משום שהיית ראש ממשלה טוב או רע, לא משום מדיניותך הכלכלית או החברתית, ולא משום המהלכים המדיניים שניהלת או לאו. כל אחד ישפוט אותך כראש ממשלה כמיטב הבנתו. ודאי שיש גם לי דעה לגביך כראש ממשלה, אך אין היא חשובה כלל. יצאתי להגנתך מסיבות שונות, ובראש ובראשונה משום שסברתי, ועודני מחזיק בסברה זו, הייתה כאן הפיכה שקטה, בחסות או בכסות נוהגים כאלה ואחרים. דינו של ראש ממשלה בישראל, בשיטת הממשל הקיימת, איננו כדינו של שר או ח"כ. הדחת ראש ממשלה מבלי שהוכח כלל ועיקר שהוא אשם, משמעה בעצם החלפת שלטון שלא בדרך הטבע, היינו בדרך דמוקרטית. גם ראש ממשלה וגם אחרון האזרחים חייבים ליהנות מחזקת החפות. על כל אלה ועל דברים רבים אחרים כתבתי ויצאתי להגנתך, אף על-פי שרבים מאוד תקפו אותי קשות.
הפעם לא אחוס עליך. ייאמר כבר מלכתחילה, שהפרקים מספרך שפורסמו, לעניות דעתי, אינם מפארים את שמך כמדינאי, בלשון המעטה. מדינאי אמיתי, הגם שהוא בדימוס, איננו מתחשבן בצורה כה מכוערת עם אלה שהיו אך אתמול חבריו לשולחן הממשלה. אוטוביוגרפיות נועדו, לטעמי, לאפשר הצצה נדירה אל תוך חייו ופועלו של מנהיג, מדינאי וכד'. זו הזדמנות בלתי חוזרת לשמוע ולהבין את המהלכים ההיסטוריים כפי שהם הובנו וכוונו על-ידי המנהיג עצמו. נכון שגם התיאורים באוטוביוגרפיות חייבים לעבור את מסננת ההיסטוריה, ולהיסטוריונים תפקיד חשוב בהקשר זה. לרדת לרמה של רכילויות זולות כגמול למעשים של שותפים להנהגה, אמיתיים או מדומים, זו גוזמא, בעצם עלבון צורב למי שכותב על כך. ואתה, מר אולמרט, מתבזה ומבזה את מעמדך.
בהטלת "אשמה" על אישים כאלה ואחרים מבלי שיש להם כל אפשרות להתגונן מסיבות מובנות, אתה נוהג בדיוק כפי שנהגו כלפיך אלה שהאשימוך ללא כל הוכחה ממשית אלא על סמך חומר ראשוני בלבד, וכתוצאה מכך, הודחת מן השלטון. אם כוונתך לבוא חשבון עם אלה שאתה סבור שנתנו את ידם להדחתך, זו לא הדרך הנאותה לנהוג כמוהם.
איזה ערך יש לרמיזות כלפי שר הביטחון לגבי תמיכתו או אי - תמיכתו באותה פעולה אלומה עליה רמזת גם בנאומך? ישאל כל אדם סביר, האם התיאור שלך נאמן, ונניח שירצה מישהו לבדוק זאת, האם תינתן לו אפשרות? אם אינני טועה, אתה כראש ממשלה ודאי הטלת חיסיון מוחלט על כל המסמכים, כולל הסטנוגרמות של הדיונים אשר קדמו לאותה פעולה נועזת. אז למה להאמין לך? אין הסבר הגיוני שניתן להעלות על הדעת זולת נקמה בשר הביטחון.
מלחמת לבנון השנייה נרשמה על שמך, לטוב ולרע. ראש ממשלה נושא באחריות עליונה מעצם הגדרת תפקידו. למרות הררי המאמרים והספרים שנכתבו על המלחמה, עדיין, לעניות דעתי, לא נאמרה המילה האחרונה. ולו מפאת עובדה זו, מן היושר האינטלקטואלי לסייג את הקביעות, עד אשר המחקר יוכיח אחרת. אתה, מר אולמרט, היית צריך להיות נושא הדגל של הלוחמים נגד השמצות, רכילויות בלתי הוגנות וכד'. מי כמוך שחווה על בשרו התנהגות בזויה כזו, יודע היטב שבאמצעות הליכת רכיל לא תגיע לשום מקום. לראיה, ממה שאני הספקתי לקרוא, הביקורת עליך הייתה קטלנית, ואם חשבת לפגוע בשר הביטחון או באחרים, הרי שהחטאת את המטרה. ממילא מעמדו של שר הביטחון איננו משופר, בלשון המעטה. אז מה הרווחת?
ויש עוד דבר אחד מטריד: בתור ראש ממשלה אצורים בראשך סודות שאין כמוסים מהם. יכולים כל המלעיזים וכול המבקרים להטיל עליך רפש, אך הם לא יצליחו לקחת ממך את מה שיש לך: אהבה למדינת ישראל ודאגה אמיתית לביטחונה. ואם כך, מדוע היה לך צורך לעורר פרשיות ביטחוניות שעלולות לפגוע בבטחון המדינה, לתאר מי התנגד ומי לא? האם בדיעבד, אינך סבור שיש כאן לא רק פגיעה באושיות הביטחון של המדינה אלא גם בנושאי התפקידים האחראים? צר לי אך זו לא התנהגות של מנהיג.
היסטוריונים וחוקרים אחרים העוסקים בביטחון לאומי צמאים למידע מבוסס, למסמכים אוטנטיים, כדי לבצע את מלאכתם. הם נתקלים בחומות גבוהות ביותר המונעות מהם להגיע למבוקשם. ואתה, בהבל פה, מגלה בפומבי דברים שיש בהם, לכאורה, חשש אמיתי לפגיעה בבטחון המדינה. חשוב פעם נוספת ותיווכח שאין בדברי הגזמה.
שמך ומעשיך החמורים המיוחסים לך ינוקו, כך צריך לקוות, בבית המשפט. בימים אלה של חשבון נפש ושל תשובה, מן הדין שנאחל לך שתצלח את דרך החתחתים בה אתה צועד כעת. יגיע היום שתוכל לבוא חשבון עם מי שאתה רוצה אך עד אז על תבוא חשבון עם ביטחונה של ישראל.
