שוב חוזר הניגון, למרות שככל שחולפות השנים פוחת מספר הישראלים המאמינים שנתניהו והח"מ רצחו את רבין באמצעות זרוענו הארוכה, יגאל עמיר. יתר על כן, ככל שהן נוקפות הולך ורב מספר הישראלים המטילים ספק בכך שהרוצח האמיתי הוא בכלל עמיר. ועוד: רק לפני שבועיים סחה לנו דליה רבין מעל דפי
ידיעות אחרונות "ש"חברים קרובים" של אביה אמרו לה שלפני מותו הוא שקל ברצינות לבטל את הסכמי אוסלו מפני שערפאת לא סיפק את הסחורה (מעניין למי מגיע כאן ה"בוקר טוב אליהו"-לה או לחברים הללו). ככל שהספקות הולכים ומתרבים דועך הזעם הקדוש, למגינת ליבם של אלה העושים ממנו הון פוליטי.
ואכן, השקרנים המשתמשים באירוע הפלילי ההוא כנקודה ארכימדית לסמוך עליה עלילת דם נגד מחצית העם כדי להדירו מההוויה הפוליטית ניצבים בפני שוקת שבורה: ימנים נאיבים חדלו זה מכבר מלפשפש במחשבותיהם מהעבר הרחוק כדי למצוא שם את החטא הנורא שהדביקו להם המשטינים. הם לא רק מבינים שאין כל עוון שעליהם למרק בראש חוצות כדי לבוא בקהל ישראל אלא גם, שומו שמיים, מעיזים להקים ממשלת ימין.
כדי להציל את עלילת הדם מתהום הנשייה התגייס הבוקר לא אחר מחתן פרס אולמרט לעיתונות, הלא הוא
נחום ברנע, לסייע לנחש להשיל את עורו הבלוי ולהמירו בקשקשת נוצצת. מאחר שמזימת השמאל לעקר את הימין מימניותו ע"י רגשי אשם אמורפיים נכשלה הוגה הבוקר החתן התחמן ("אדרבא, משפט חוזר" ידיעות אחרונות, 18.10.10) מזימה חדשה: ספין לפיו "...רבני ועסקני קבוצה קיצונית, מתנשאת חרדית-לאומית שהשפעתה על ציבור המתנחלים לא מבוטלת" מובילה "...קמפיין שיעדו ברור: לנרמל את רצח ראש הממשלה, להפוך אותו לבנאלי, לטריוויאלי, לזניח". כביכול יצא הקצף על הניסיון לגרום להכרת המדינה בעוול שעשתה למרגלית הר שפי, אבל המטרה האמיתית מסומנת בבירור: "צריך להבדיל בין הציבור הדתי-ימני ...לבין הרבנים והפוליטיקאים, שהפכו את המאבק הזה (לפני הסכמי אוסלו. ס.ס) לאלים, פרוע ומופקר, והכניסו את המדינה לאנרכיה. הם לא תכננו את הרצח, אבל הם יצרו את האווירה שהכשירה אותו". על כן מציע לנו חתננו עסקה: "אדרבא. שיהיה משפט חוזר. לא רק למרגלית הר שפי אלא לכל מי שהיה מעורב בהסתה שקדמה לרצח. יעלו לדוכן העדים הרבנים, הרב ליאור והרב לוינגר..ועמיתיהם, ביניהם החבורה רבת הפעלים מבית אל...יעלו לדוכן הפוליטיקאים מכיכר ציון, ביניהם אותו
אורי אריאל...", כותב החתן הפחדן, כשהוא מכוון בעצם לנתניהו.
ההגיון של הספין הזה ברור: כאשר ההאשמה של כל הימין ברצח הופכת לפלופ קל יותר להסית נגד אנשים עם פנים, שם וכתובת. החסרון הוא, כמובן, שהם רק עשרות ולא מאות אלפים כמו בימים העליזים מיד אחרי הרצח, אבל השמאל תמיד היה פרגמטי: זה מה יש וצריך ללמוד לחיות עם זה. לכן הוא נפרד בימים אלה בצער רב מעלילת- דם נגד ציבור שלם, נוסח הפרוטוקולים של זקני ציון ומסתפק בלית ברירה בעלילונת –דם: הפרוקטוקולים של זקני הימין.
השמות הנ"ל אינם היחידים המופיעים בתשפוכת הבלע. כדי שלאיש לא יהיה ספק מיהם האשמים האמיתיים ברצח רבין נוקב ברנע אחד לאחד בשמות מי שהוא משייך ל"חבורה רבת הפעלים מבית אל" (זוכרים? המתנשאים, הקיצונים והיהירים דלעיל): " ...הרבנית שולמית מלמד, בעלה הרב זלמן מלמד, בניהם וחתניהם, עושה דברם בכנסת אורי אריאל, הפובליציסטית אמונה אילון ובעלה, חבר הכנסת לשעבר בני אילון, ואחרים".
אתה הבנת את זה, ברוך? בעולם מטורף שבו אנשים כרבין, פרס, ערפאת ואובמה הם חתני פרס נובל לשלום אפשר גם לטעון שאמונה אילון אשמה ברצח רבין ושסוף-סוף יש להעמיד אותה לדין על הרצח דאז מפני שהיום היא דורשת לשפוט מחדש את מרגלית הר שפי. חבל שלא מחלקים פרסי נובל ללוגיקה או למשפטים מפני שאז חתננו היה בוודאי זוכה בדאבל.
למי שלא קרא את המאמר ואולי מתקשה לעקוב אחרי הפרוטוקול של זקני הימין בחסות הפשקוויל של המדינה להלן התקציר:
א. קבוצה של רבנים ועסקנים פוליטיים (נקובים בשם) הסיתה מאות אלפי אנשים למשיחיות שקר לפיה הסכמי אוסלו הם אסון קיומי, עד כדי כך שהם יצאו מדעתם והתפרעו עד כלות הנשמה כדי למנוע את ההסכמים הללו.
ב. בהתפרעויות הנוראות הללו אומנם לא נפגע איש אבל הן יצרו אווירה עכורה כל כך עד שאחד מתוך אותם מאות אלפים קם לרצוח.
ג. מסקנה בלתי נמנעת: הרבנים והעסקנים הנ"ל אשמים לפחות בהסתה לרצח אם לא בשותפות בו: הם התניעו שרשרת אירועים נוסח חד-גדיא שראשיתה המסיתה הקיצונית אמונה אילון ואחריתה אקדח עשן בכיכר. אין ספק שכאן היה שרלוק הולמס אומר: "אלמנטרי, ווטסון, אלמנטרי".
ד. סוף דבר-ידע כל אוסלואיד טוב דמו של מי מותר ע"י החתן ועיתונו ומה כתובתו: ידע כל בני מהרשק שבילעין -אאוט ובית אל-אין.