הסולחה שלאחר הטבח בכפר קאסם (ג')

ממשלת ישראל החליטה למחוק את כתמי האירוע המזוויע , שהתרחש ב-29.10.56 במבואות כפר קאסם בסולחה כפויה, וכך ביקשה לעבור לסדר היום ולהמשיך הלאה. סולחה וחנינה לאלו שלחצו על ההדק ורצחו 49 אזרחים, שהיו 3.3% מתושבי הכפר ב-1956. הסולחה הזו התאפשרה במציאות של הנהגה פוליטית ערבית, ברובה כנועה ומתרפסת לשלטון. כניעת הנהגה, שהיו לה חמישה חברי כנסת ערבים , הרקיעה שחקים עת הצביעה בכנסת בעד המשך קיומו של הממשל הצבאי, כשמנחם בגין מתוך גישה דמוקראטית תומך בהצעה של חבר הכנסת תופיק טובי ממק"י לבטל את הממשל הצבאי. לידיעת הקוראים, ממשל צבאי פירושו עוצר בכפרים משעה תשע בערב ועד חמש בבוקר. מי שרוצה לצאת מהכפר חייב לקבל רשיון מהמושל. הטרגדיה היא שארבעים ותשעה הרוגי כפר קאסם קיבלו רשיון לצאת לעבודה מתחומו של הכפר לעבודה בשדות. בעד המשך קיומו של הממשל הצבאי מצביעים חמישה חברי כנסת ערבים כנועים ונגד רק שני חברי כנסת ערביים, חברי מק"י: תופיק טובי ואמיל חביבי. כאשר למחרת הטבח השמיע תופיק טובי את נאומו המגלה את דבר קיומו של הטבח, הנציגים הערבים, נציגי מפלגות הלווין של מפא"י בכנסת תמכו בבן-גוריון, שתקף את תופיק טובי על דברי הלעז שלו. ואף עלו לדוכן הנואמים בהאשימם את תופיק טובי ואמיל חביבי בהסתה וב"אי נאנמנות למדינה" (ליברמן, לידיעתך, היו שהקדימו אותך). אחרי הכחשה גורפת של הממשלה, שבכפר קאסם היה טבח וכנסת ישראל מכל אגפיה שלחה בשצף קצף צרחני ומתלהם כל נאצה אפשרית לעבר חבר הכנסת תופיק טובי ממק"י, שיבדל לחיים ארוכים וטובים, הודה דוד בן-גוריון באיחור של ששה שבועות, שהיה אירוע בכפר קאסם. אותו ראש ממשלה שדחף למחוק את נאומו של תופיק טובי בטענה שלא היה טבח, לפתע מוסר הודעה בכנסת על אירוע. עורכי העיתונים שהיו שותפים למסע ההכחשה מצאו עצמם עם מכנס מופשל, כשנאלצו למסור את ההודעה המאשרת כי נהרגו אזרחים בידי אנשי מג"ב. מצער, שאירוע של טבח אזרחים חפים מפשע חלף בלי הפקת לקחים. מספר לא קטן של אנשים נרצחו בעודם שרועים על הרצפה פצועים ממטחי האש של רב סרן שמואל מלינקי, סגן גבריאל דגן ועוד תשעה טוראים. פעולה של וידוא הריגה , הורדת אנשים ממשאיות ועגלות בוצע על-ידי יהודים במדינת ישראל מספר מועט של שנים אחרי שאנחנו בני העם היהודי עברנו את הזוועה הזו. רק מח מעוות יכול לנקות את מצפונו בסולחה שאליה הוא גורר הנהגה ערבית כנועה. מצער אותי שמדינת ישראל לא מעלה על נס את סיפור הגיבורים המעטים, אותם קצינים ששמעו את הפקודה והפרו אותה. הם היו מנודים במשמר הגבול על הפרת פקודה. חלקם אזר אומץ והעיד בבית המשפט נגד מפקדיהם . תוך פרק זמן קצר קצינים כמו אריה משנס ויהודה פרנקנטל נפלטו ממג"ב, כי הם אישרו לערבים בכפרים אחרים במשולש לחזור לבתיהם. התביישתי כיהודי ואדם לצפות ביומני כרמל, ששודרו בשנות החמישים והששים בכל בתי הקולנוע בישראל. באחד היומנים משנת 1957 נראה בטקס הסולחה השר בכור שטרית ממפא"י המדבר על תרומתו הגדולה של הקוראן והאסלם לתרבות. אברהם שפירא, זקן השומרים, איש פתח תקוה השכנה מדבר על כך שאנחנו אחים - בני אברהם - ובין אחים לעתים יש אי הבנות, ועלינו לשכוח את אי ההבנה המצערת שהייתה ב-29.1056.

המחזה "מלינקי" - תרומה למערכת החינוך

אני מצר על כך, שמשרד החינוך לא קיבל את הצעתי להעלות מחדש בפני הנוער בבתי הספר התיכוניים את המחזה "מלינקי" שהועלה בתיאטרון הבימה ומחברו הוא העיתונאי והסופר ראובן רוזנטל. מחזה המתמקד בשלושה ימים בחיי רב סרו שמואל מלינקי, שנתן פקודה בלתי חוקית לרצוח אזרחים. רוזנטל הסתמך על פרוטוקול המשפט ועל מחקר מעמיק שעשה, שגם ראה אור בספרו "כפר קאסם אירועים ומיתוס" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), בו חשף את "מבצע חפרפרת". מדובר בתוכנית מגירה שתכננה קווי פעולה לפינוי תושבים ערבים מבתיהם במשולש הקטן - מכפר קאסם בדרום ועד קלנסואה בצפון - וריכוזם במחנות מעצר. אם יהיה צורך התושבים יכוונו מזרחה לכיוון ירדן. לצערי, לא זכיתי לקבל תשובה לבקשה, שלפחות ייערך יום עיון אחד בבתי הספר התיכוניים, בו ייחשפו תלמידים לספרו של רוביק רוזנטל. אולי רצוי שתלמידים יהיו חשופים גם למחמאות הרבות של בית המשפט לסגן פרנקנטל, כמו זו - "שאלמלא שינה את הפקודה, היה מתרחש בטייבה, בקלנסואה ובביר-סיכה אותו דבר כמו בכפר קאסם". מדובר בילדים שמחר יהיו חיילים ויתמודדו עם אותן דילמות. חלק יתמודד כמו תוך ביצוע נוהל שכן, חלק יתמודדו כמו אותם קצינים שלא מלאו את פקודתו של המח"ט יששכר שדמי והמג"ד שמואל מלינקי. הראשון היה אלוף משנה והשני רב סרן.