לפנות בוקר התברר שהשביתה הכללית במשק נמנעה: משרד האוצר וההסתדרות הגיעו להסכם שכר במגזר הציבורי. עופר עיני, יושב-ראש ההסתדרות, ניצח שוב: גם מנע פגיעה במשק ובעובדים בשביתה, וגם השיג הישגים משמעותיים לעובדים:

• עובדי המדינה יקבלו תוספת שכר של 6.25% לתקופה של 3.5 שנים, רטרואקטיבית מינואר 2009 - פי ארבעה מהתוספת שלה הסכים משרד האוצר לפני האיום בשביתה.

• כל עובד במגזר הציבורי יקבל מענק חד-פעמי של 2,000 שקל, כבר במשכורת נובמבר.

• אימהות עובדות במגזר הציבורי יקבלו מענק של 300 שקל לחודש לילד ראשון עד גיל 5, ו-200 שקלים נוספים לחודש לילד שני עד אותו הגיל.

• הפרשות הפנסיה לעובדי המדינה יגדלו (בשלבים) ב-2%.

• תורחב האפשרות של העובדים לפדות ימי מחלה בעת פרישה.

יושב-ראש ההסתדרות, עופר עיני, שהקפיד על שתיקה מוחלטת בנושא בימים האחרונים, אמר הבוקר: "השגנו הסכם טוב לעובדים, שיש בו בשורה לחלקים במגזר הציבורי שדרשו טיפול נפרד". מנצח חכם איננו מתפאר, ובוודאי שאיננו משפיל את היריב המנוצח. והמנוצחים הפעם, יש לזכור, הם שר האוצר יובל שטייניץ, ושר-העל לכלכלה, שהזעיק גם הלילה את שטייניץ ללשכתו, בנימין נתניהו. בניגוד לקודמו, עיני ממעיט מאוד בשביתות, איננו מתלהם, וידוע כאמן המשא-ומתן - הוא מזהה את האינטרסים של כל הצדדים, ויודע למצוא פתרונות יצירתיים שמקובלים על כולם. עיני מצליח לשמור על יחסים טובים גם עם יריביו. כמה חבל שתכונות אלו חסרות הן אצל יריבו בנימין נתניהו, והן אצל בן-בריתו אהוד ברק. עופר עיני - יליד 1958 בבאר-שבע, המתגורר בה עד היום - הוא יושב-ראש ההסתדרות הראשון שצמח מתפקיד יושב-ראש מוועד-עובדים: כיועץ מס בהכשרתו, טיפס בנציבות מס ההכנסה לתפקיד יושב-ראש ועד העובדים הארצי. משם נשלף בידי עמיר פרץ, אז יושב-ראש ההסתדרות, ומונה למזכיר הסתדרות עובדי המדינה, ואחר-כך לראש האגף לאיגוד מקצועי. לאחר שעמיר פרץ נבחר ליושב-ראש מפלגת העבודה, נבחר עופר עיני לראשות ההסתדרות, בתחילת 2006. היום יכול עופר עיני לרשום לעצמו עוד ניצחון, בהמשך להישגיו הקודמים: ב-2007 השיג הסכם בין ארגון המורים העל-יסודיים לאוצר בשביתת המורים הארוכה; ב-2008 השיג הסכם שסיים את שביתת הסגל האקדמי הבכיר. בתחילת 2009 נזקקו בנימין נתניהו ואהוד ברק לכישורי המתווך שלו, והוא השיג את ההסכם הקואליציוני בין מפלגת העבודה לליכוד. בהמשך אותה שנה הצליח לכופף את ידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולבטל - בעסקת החבילה - רבות מהגזרות שתוכננו לעובדי המדינה ולשכבות החלשות במשק. עיני השיג זאת, אגב, ביושבו בחדר שקיבל בלשכת ראש הממשלה נתניהו. עורכת הדין דורית טנא-פרצ'וק, שעבדה עם עופר עיני, אמרה לאחרונה: "כישורי המשא-ומתן שלו יכולים לבוא לידי ביטוי גם בעניינים מדיניים. האמת, אם מחפשים היום מנהיג - זו הדמות שעם ישראל מחפש. אדם ישר, הגון, עם שורשים. הוא משכמו ומעלה". ח"כ רוני בר-און, שהכיר היטב את עיני בתפקידו כשר האוצר הקודם, אמר: "בשנה האחרונה שלי בתפקיד התערבבו מאוד התחום של ייצוג ההסתדרות והתחום הפוליטי. אני זוכר את הימים שבהם מפלגת העבודה, בזמנים שהממשל פה היה בולשביקי, ניסתה לשמור את ההסתדרות תחת מגבלות כוח. כיום זה לא קיים. עיני הוא האיש הכי חזק במפלגה, הרבה לפני ברק". היום רבים מדברים בעיני נכבדות: מזכירים אותו כמי שעשוי לרשת את ראשות "העבודה" מאהוד ברק, ויש אף שצופים שיתמודד על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו. אני מפקפק בתחזיות, ואף רואה ביניהן סתירה... אבל דמותו של עופר עיני מאפילה בעיניי על דמותם של נתניהו ושל ברק כאחד. כדאי לעקוב אחרי עופר עיני.