קצת קשה להאמין, אבל עידן רייכל, איש מוזיקת העולם הגדול, מסכם את הווייתו דווקא במילים של דמות מקומית כמו אהוד מנור. "רק מילה בעברית חודרת את עורקיי ואת נשמתי", הוא משיב כשהוא מתבקש לדבר על המוזיקה הישראלית ועל מה שהיא עושה לו. ממשפט שכזה הוא ממשיך אל כל מה שנתפס כישראלי עבור אחד האמנים הכי בינלאומיים שיצאו מכאן, וכשהוא מספר על הקשר שלו לארץ, הוא מייד פונה אל השפה ואל מה שסביבה. וכמו בעבודה, כך גם בחיים ובזוגיות. "בסופו של דבר, בת הזוג שלי היא בחורה אוסטרית והיא לא מדברת עברית והמשבר הוא לא רק של שפה, אלא בכך שהרבה פעמים היא פשוט לא יכולה להבין באמת מה זה 'הגשש החיוור' גם אם הוא יתורגם עבורה והיא לא יכולה להבין מה זה נעמי שמר. יש דברים קשים עוד יותר. היא יכולה לעמוד בצפירה ביום הזיכרון, אבל אין לה את הזיכרון הזה של ילד שעומד בכיתה א' עם כל שאר התלמידים. בסופו של דבר, השורשים הם מושג שמתחזק יותר ויותר כשאתה חוצה את גבולות ישראל". במרבית הזמן הוא עסוק, לא מרבה להתראיין לעיתונות הישראלית. גם השיחה שאנחנו עורכים, מתקיימת בין פגישה במשרדי בית האופרה סביב סדרת מוזיקת העולם החדשה שהוא מנהל בה, לבין חזרות להופעה של ההרכב המפורסם שלו "הפרויקט של עידן רייכל". או כמו שרייכל ורבים אחרים מכנים אותו - "הפרויקט". מקונצרט לפסטיבל הוא מדלג בין מדינות ומקפיד להכניס ללוח הזמנים הצפוף גם הופעות מול הקהל בישראל. מי שבחודש שעבר חגג יום הולדת 33, נחשב כבר חמש שנים לפחות להצלחה ישראלית בקנה מידה בינלאומי עם עשרות הופעות סולד אאוט ואלבומים שנמכרים באלפים. הקפיצה של רייכל לחו"ל נתפסת הרבה פעמים בעיניי רבים כהצלחה שלנו, של כולנו. זו המנטליות הישראלית והקלישאתית מעט שהופכת כל אמן שמחתים דרכון באופן אוטומטי גם לשגריר לאומי. יש אמנים שיוצאים נגד ויש מי שמקבל את זה. אם תשאלו את רייכל, הוא יאשר שהוא רואה בעצמו שגריר תרבות ישראלי בעולם. "זה משהו שאנחנו לא עושים בצורה רשמית. אבל אנחנו רואים את החובה שלנו כאמנים שמופיעים מחוץ לגבולות המדינה, לתת ייצוג הולם, בעיקר נוכח הבעייתיות של ישראל בעולם".