X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
סיון אהוד ובועז פינקוביץ', האם והאב [צילום: יח"צ]
הילד חולם
הפקת "הילד חולם" בביצוע תלמידי השנה השלישית בסטודיו ניסן נתיב ת"א, היא היפה, הטובה והמופלאה מכל הפקות מחזה זה של חנוך לוין בעבור הצגה כזו - שווה להיות מבקר תיאטרון

להצלחת ההצגה חוברים בימויו הנהדר של יצחק (בבי) נאמן, שמתזמר בצורה הטובה ביותר צוות שחקנים מעולה, שכל אחד ואחת בו קורצו מהחומר הטהור ביותר של מהות השחקן. משפטיו הקצרים של לוין (בנוסח ניסים אלוני) הופכים בפיהם לפיוט של ממש. חרף האכזריות שבהם, הנמהלת בחמלה, השיטנה מול הרחמים והרוך - המילים של לוין נשמעות מפי השחקנים כשירה מופלאה.
ותארו לכם, שאיני מהסוגדים בהערצה עיוורת ללווין. אך עובדה היא, שהמחזות האחרונים שכתב הגיעו לזיכוך מכל השטיקים (שאפיינו את הראשונים) אותם נהג למסוך במחזותיו. ומשום כך, הפכו למחזות שיעמדו בכל הזמנים, מבלי שינוס ליחם. אין פה שימוש בשמות דוחים, או בהגזמות ובעיוות גוף הנשים במחזותיו עם שדיים ענקיים וישבנים אנומליים. המוות, שהחרדה של לוין ממנו חוזרת כלייט מוטיב בכל מחזותיו - הופך כאן למשהו חיובי, מרוכך, המבטא את המנוחה והנחלה של כל המעונים. סצנת הילדים המתים הופכת לפסגת המחזה הודות לקומפוזיציה של הצבתם, וכן האיפור, התנועה המקסימה שעיצבה מרינה בלטוב, והעיקר - המשחק של כל ילד-מת שממחיש לצופים עד כמה תלמידי השנה השלישית הם קאסט איכותי ומיוחד במינו. ואין תמה - חלק גדול מהקאסט הם דור שני לתיאטרון, בנים-של. ראו את השמות ותבינו.
כל השחקנים נפלאים, אך מעל כולם מהווה מיטל מדמון, בתפקיד האם, את הכינור הראשון בתזמורת, אם לא הסולנית שבו. כך גם מיכל קורמן הרגישה (בתו של יוסי כרמון) כילד, בועז פינקוביץ שנראה במרכז הצילום, בתפקיד האב או בתפקיד חייל ובתפקיד ילד-מת, שבאחרונים ראיתיו והתפעלתי. יואב (בנו של מיכאל) כורש כאב, שעוד יותר מצוין כילד-מת, רפאל קפוסטיאן כמלח וכמושל האי אליו מגיעים הפליטים המבקשים להינצל ממוות; אריאל ברוגז כ"משיח", שהילדים המתים מייחלים לבואו כדי לקום לתחייה; דור אלוני כפצוע הגוסס, נעמי לבוב "האישה שנולדה לאהוב" - כסמל לכל מה ששטני ורע בטבע האנושי, מעין לוקרציה שטנית; אייל נגר כקצין ההגירה, וכן גל שמאי, רן אסולין, ענת כוגן, צביקה אלייב, נורית יחיאלי ומתן זרחיה.
התפאורה של דניאלה מור משלימה את רוח המחזה, כמו גם התלבושות של יהודית אהרון, התאורה של בן גולדמברג, האיפור הנהדר של סיגלית גראו והמוזיקה של ליאור רונן. הדרכת הדיבור של אפרים אבא תותיר את השפעתה על השחקנים בהמשך דרכם.
לרוץ ולראות פנינה תיאטרלית נדירה, חוויה מזהירה - עד רביעי בסטודיו בהרצל 158 תל אביב, ובשישי, ה-19.11.10 בשעה 14:00, בצוותא.

במרכז: נעמי לבוב, האישה שנולדה לאהוב, ומיכל קורמן, הילד [צילום: יח"צ]
תאריך:  15/11/2010   |   עודכן:  15/11/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מיכל שפר מיכאלי
על התופעה, ההתמודדות ודרכי הטיפול בה
איילה פנייבסקי
השהות במחיצתו של שני גורמת למתמודדים להתחיל להאניש את המזון שהם מבשלים ולהתייחס אליו כאילו הוא הם עצמם    מה שגורם להם להתחיל לבכות ודמעות, כידוע, הן חלק לעוס אבל בלתי נפרד מהפורמט    איילה פנייבסקי שולפת ממחטות
יעקב בר-און
66 שנה לאחר שזחל אל החופש במנהרה בקניה, מרדכי צפורי חזר לאפריקה לרגל סרט תעודה על חברי המחתרות שהוגלו לשם. כשהם חזרו למדינה הטרייה, מה"ל לא חיבק אותם. "קראו לנו 'אצ"לניקס', שנאו אותנו". זה רק הגביר את נחישותו של צפורי להגיע לתפקידים בכירים בפוליטיקה ובמערכת הביטחון, ובהם קצין שריון ראשי. "לולא הייתי בית"ריסט, הייתי רמטכ"ל"
דניאל גיגי
דוגמה לנטייה לעסוק בנושאים שוליים, היא העיסוק בפגיעה של מעמד המורה כתוצאה מיישום חוק זכויות התלמיד, שהיא אולי פרספקטיבה מעניינת וחדשנית, אבל לא חשובה לנושא כמו השחיקה בשכר המורה בארץ, שמרוויח לשעת עבודה פחות מכל מורה בעולם המערבי
חגית חוף
יורם עשת נפגע קשות במלחמת יום כיפור, אסף עצמו מבין המתים ושב אל החיים. כעת הוא מספר סיפור אנושי שנוגע בכאב, בשרידה, ומספר על אותה מלחמה קשה מזווית חדשה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il