"אולמרט היה לוחם השחיתות הגדול"

לילה אחד הסתובב דן מרגלית לכיוון אשתו דנה ולחש לה, "אני לא יכול יותר". לדברי העיתונאי הוותיק, היה זה אחד הרגעים היחידים שבהם הוא חש חרטה על החלטתו לצאת למסע נגד חברו אהוד אולמרט. "אמרתי לה שככה לא היה שום דבר, שום טורים עליי ושום בון טון להיות מולי וכלום. אבל אמרתי לה שאני לא יכול אחרת", הוא מספר בראיון בלעדי ל"פירמה". "והיא, שהיא דוקטור לפסיכולוגיה ומבינה עניין, שאלה אם אני מבין מה המשמעות של מה שאני אומר. אם אני מבין לאן זה יוביל. היא הבינה מה אני אומר לה. היא ידעה שאני לא אומר לה עוד איזה סתם משפט". בגיל 72, רגע לפני שהוא מקבל פרס על מפעל חיים בכנס העיתונות באילת, דן מרגלית עדיין מצוי בסערה מתמדת. בעוד שעיתונאים אחרים בני גילו כבר נופשים מזמן בעולם דוקומנטרי או נהנים מחמימות הקונצנזוס, מרגלית נלחם. אחרי שהרגיז, כשהפנה גב לחברותו ארוכת השנים עם ראש הממשלה לשעבר, ולאחר שהכעיס כשעבר ל"ישראל היום", מרגלית מנהל היום מאבק שנוי במחלוקת להמשיך ולהגיש את "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית. האמוציות, הריבים. בעבר ובהווה. צריך עור של פיל? אולי אופי תגרני? "אני לא חושב שיש לי עור של פיל. אני חושב שיש לי עור דק". אתה נפגע? "כן. אבל אני חושב שהיה לי יותר קשה להודות בפני עצמי, שכדי להימנע ממתקפה כזאת, אני ויתרתי". מה התכונות שעזרו לך לשרוד 50 שנה בעסק הזה? "שכל בוקר אתה קם ואומר, הנה היום אתה תכבוש את העולם".