שס אומנם נאלצה להתאמץ כדי למחוק את הכתם השחור שדבק בה, כשתמכה בעקיפין בהסכם אוסלו הנואל. בהימנעותה הנפשעת מהצבעה, אושרר ההסכם הקטלני, שבעטיו נרצחו למעלה מאלף ישראלים, ובהם לא מעט ממצביעי שס. אבל אז הונהגה שס בידי
אריה דרעי, יונה מדינית, וגם טענה להגנתה כי נשענה על המלצתם של 'מומחים צבאיים' (שהוכיחו בעצם תמיכתם באוסלו את אפסותם, אבל למרות זאת אינם חדלים מאז להשיא לנו שוב ושוב עצות אחיתופל). מאז חילופי הגברי בצמרת שס, התאמץ יושב-הראש החדש אליהו ישי להוכיח כי שס כבר איננה מפלגת שמאל, וכי הפנתה עורף לעברה האפל. עובדה, כך נהג לומר, ששס הצביעה נגד ההינתקות.
לאחר הבחירות של פברואר 2009, שבהן הפכה שס בזכות 11 המנדטים שלה ללשון המאזניים בקבינט ובממשלה, המשיך ישי לפעול למען שימור מצביעי הציבור הכתום, ואימץ לעצמו עמדות מפד"ליות טיפוסיות: המערכה נגד הותרתם בישראל של 400 משפחות העבריינים (שמכבסת המילים של התקשורת הישראלית הפכה אותם לסתם '
עובדים זרים' ומשכיחה מהציבור שמדובר בעבריינים); נלחם נגד איומי המינהל האזרחי ביו"ש להרוס את בית הכנסת בלב שכונת אלנתן במעלה שומרון; נאבק נגד שר הביטחון לסיכול הסנקציות נגד 'בית השלום' בחברון; ועוד.
אבל כשמגיעים לענייני הליבה האמיתית בסכסוך באזורנו, חוזרת שס לסורה. מאז עלה על הפרק באוקטובר-נובמבר 2009 נושא ההקפאה הראשונה, לעשרה חודשים, חשפה שס את פרצופה האמיתי, כמי שהולכת עם ומרגישה בלי, וגם להפך: כמפלגה שבהתנהגותה הפוליטית מחזקת את ידי תומכי הקפאת הבנייה, אך מתנגדת להקפאה כל עוד בדיבורי גבוהה-גבוהה עסקינן. ממש כמו בימי אוסלו העליזים וחסרי האחריות.
תזכורת: בישיבת הקבינט שדן בהקפאה, ב-25 בנובמבר 2009, היה השר
עוזי לנדאו למתנגד היחיד שהצביע נגד ההקפאה. איפה היו שני שרי שס חברי הקבינט, אליהו ישי ו
אריאל אטיאס, בעת ההצבעה? – ניחשתם נכון. הם הצביעו ברגליים ונעדרו מהדיון. אבל שס לא הייתה פראיירית: היא זכתה באתנן פוליטי, בדמות צירופו של אליהו ישי לקבוצת שרי השביעייה. כבוד גדול.
כמה פשוט הפטנט הזה. להיות נגד אבל להיעלם מההצבעה ברגע הקריטי, ואפילו לקבל שלמונים בגין בריחתם מהכרעה. כמה נואל: להחזיק במקל בשני הקצוות. מצד אחד להצהיר אז, ב-2009, מפי יושב-ראש שס, אליהו ישי, לאחר ההתחמקות מההכרעה, כי "שס לא תוכל להסכים להקפאת בנייה, ולוּ ליום אחד. זה לא מחזק אף אחד בראשות הפלשתינית, אלא יוצר מצג של חולשה בישראל"; ומצד שני לחייך כל הדרך אל הבנק.
אבל בעוד שאליהו ישי לפחות עשה השבוע מאמצים תיאטרליים כדי להציג מצג-שווא של זיקה לאידיאולוגיה של הציבור הציוני-דתי, ואף טרח להיפגש השבוע עם הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, ועם קבוצת רבנים מן הציונות הדתית, בא עמיתו אריאל אטיאס, והניח את האמת המרה על השולחן: שס לא באמת סופרת את מצביעיה הכתומים! כך בפירוש אמר אריאל אטיאס בראיון רדיו עימו ('הבוקר הזה', רשת ב', 16.11.10): "אני לא יודע מהי המחויבות של שס אליהם (הכוונה לפעילים בימין אשר הפגינו השבוע מול ביתו של אליהו ישי - מ"ר). בכלל לא מדובר באנשים ששס התחייבה בפניהם משהו". הבנתם את זה, מצביעי שס במחנה הציונות הדתית? הבנתם ששס אינה חייבת לכם דבר?
