לא ויתרתי על עיקרון אחד - "שקט מכבים!!!"

יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה אך לפני זמן קצר נודע לי כי מפקדת משטרת חיפה תנ"צ אהובה תומר, אשר הכרתי והערכתי אותה אישית כ-20 שנה נפטרה הבוקר, לאחר מאבק עז על חייה, אשר לצערי הרב כשל. אהובה הייתה סמל ומופת לדורות של שוטרים. אשת חיל אמיתית, מפקדת נערצת, שוטרת בכל רמ"ח אבריה. אני עומד כאן ומרכין ראש לחברתי משכבר הימים. כמו-כן, אני רוצה להביע את תנחומיי הכנים למשפחות האבלות של 42 ההרוגים. העם כולו מזדהה עם כאבכם ועם גבורת הנספים. הבוקר הוריתי, לבדוק אפשרות לגיוסו של נהג האוטובוס , דוד נבון ז"ל, כאיש מילואים בשירות שב"ס. אתם לוחמי זרועות ביטחון הפנים של המדינה, מטובי בניה ולוחמיה של הארץ הזו - אתם המצפן האנושי של עם ישראל. גיבורים הייתם - גיבורים תישארו. נדאג להנציח את שמכם לעד, כדי שהדורות הבאים יידעו ויספרו - על חבורת זכי הנפש, אשר מסרו נפשם על-מנת להציל חיי אחרים. אתם שרצתם אל מול האש על-מנת להציל חיים - אתם אלו שספגתם את חום הלהבות. באתי לכאן היום כדי לעדכן את חברי הכנסת על האסון בכרמל - שריפת היער הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל. למעלה מ-42 אלף דונם של חורש עלו בלהבות, כחמישה מיליון עצים. האירוע החל ביום חמישי האחרון, לפני כארבעה ימים כאשר הגורם לשריפה עדיין בחקירה. נכון לרגע זה, לאחר שקימתי היום בבוקר הערכת מצב, אני יכול לומר כי ההר מפויח ועדיין קיים עשן ומוקדים חמים במספר מקומות, אבל רוב השטח כבר כבה ושקט. להערכת גורמי המקצוע, ייקח עוד ימים אחדים עד אשר יסתיים סופית המבצע לכיבוי מוחלט, של מוקדי שריפה קטנים אלו, שכולם בטיפול ובפיקוח כוחות הכיבוי הקרקעיים. ביום חמישי, 2 בדצמבר 2010, בצהריים עודכנתי על שריפה שפרצה בכרמל, בשעה 15:00 לערך, לאחר שעודכנתי על החלטת נציב שב"ס לפנות את כלא דמון, יצאתי לשטח במטרה להצטרף לנציב שב"ס שפיקד על מבצע הפינוי. במקביל, עודכנתי כי המשטרה הורתה על פינוי האזרחים מבית אורן והסביבה, ועל החלטת נשיא אוניברסיטת חיפה לפנות מיידית את האוניברסיטה. כל ההחלטות הראשוניות הללו היו נכונות מאוד ובמבט לאחור אנו יודעים היום שהצילו חיים רבים. פרטים ראשונים על אסון האוטובוס התקבלו כאשר כבר הייתי באזור והיה לי ברור מיידית כי אני נוטל אחריות לניהול האירוע ברמה הלאומית. על כן הודעתי לכלל הגורמים, כי המשימה עתה מתמקדת בהצלת חיי אדם, בכיבוי השריפה ובמניעת פגיעה נוספת בחיי אדם. ברצוני להדגיש כי שריפות יער ענקיות הן שונות בתכלית מדליקות שגרתיות. הכבאים עשו ועושים עבודת קודש תוך חירוף נפשם, אבל בסוג שריפה מסוג זה רק מטוסי כיבוי יכולים להכריע את האש. הדרך היחידה לפעול היא בשילוב של כוחות קרקע עם כוחות אוויריים, מקומיים ובינלאומיים כאחד. לאור זאת, פעלו ראש הממשלה ושר החוץ לגיוס למעלה מ-30 כלי טיס שהגיעו ממדינות העולם (זאת בנוסף ל-12 מטוסים הישראלים). לאור מימדי השריפה נכנס אתמול לפעולה מטוס ענק "הסופר-טאנקר" שנשכר מחברה אמריקנית. במשך יותר מ-4 יממות, ניהלתי את המבצע, כשהמטרה העיקרית הינה: הצלת חיי אדם, כיבוי האש ומיזעור נזקים. תשעה ישובים בסיכון שפונו כולם או חלקם, בהם: שכונות בטירת הכרמל, שכונת דניה והאוניברסיטה בחיפה, שכונה בעוספייה, קיבוץ בית אורן, קיבוץ ניר עציון, המוסד החינוכי ימין אורד, הישוב עין חוד, כפר האמנים עין הוד, מושב מגדים, קיבוץ החותרים, גבעת וולפסון ובית המלון יערות הכרמל. סך-הכל כ-12,000 תושבים. כמו-כן פונו כלא דמון, כלא 6 וכלא כרמל, בהם למעלה מ-1500 אסירים וכלואים. ניהול ושליטה במבצע מורכב שכזה מחייב עבודה בשת"פ מלא ותשומת לב מהפרטים הקטנים ועד לתמונה הלאומית הכוללת. במהלך כל ימי המבצע קיימתי הערכות מצב יחד עם נציגי כוחות הביטחון וזרועות ההצלה, עידכונים שוטפים, ביקורי חולים, ביקורים בחפ"קים, ביקורי רה"מ אלו היו אירועי הימים האחרונים. ממדי השריפה עצומים - בנפש וברכוש. עוצמה ומימדים שלא ידענו. כתוצאה מהשריפה נפגעו בעין הוד, ימין אורד ובית אורן כ-250 יחידות דיור, כאשר 74 יחידות דיור ובתים נשרפו כליל ו-173 נשרפו חלקית. אמדן הנזק לבתים הינו כ-121 מיליון שקלים. האסון הוא כבד. נורא. אך יחד עם זאת אי-אפשר להתעלם מהתגייסות בינלאומית רחבה למען מדינת ישראל. לא ניתן להתעלם מברית אזורית, כמעט ספונטנית שנרקמה בינינו לבין שכנותינו מתוך הבנה שכולנו גרים באותה השכונה. הירדנים, המצרים, הטורקים ואף קלטנו שלוש כבאיות מהרשות הפלשתינית - שגם אם תפוקתן לא שינתה את כף המאזניים המבצעית, אין כל ספק שהוא נתן משקלו בזירה אחרת, חשובה לא פחות, הזירה המדינית. לעיתים, רק סיטואציה אנושית שכזו, מנתצת חומות של ציניות, יריבות, לחימה והרס. אני לא רוצה שנשכח את יוון, צרפת, גרמניה, בולגריה, ספרד, הולנד, רוסיה, ארה"ב, אנגליה, איטליה אזרבייג'ן, קפריסין, שוויצריה, קרואטיה ורומניה. בהזדמנות זו אני רוצה למנות באופן אישי את כלל הכוחות המופלאים שתרמו למבצע זה. לשב"ס - ארגון ממושמע, חרוץ, העוסק בעבודה קדושה של טיפול במה שחלק מאיתנו רואים או מכנים - החצר האחרוית של מדינת ישראל. הארגון עבר אירוע קשה מנשוא. סוף כל סוף נתפנה להתאבל. על יקירינו, על בנינו, על בנותינו, על לוחמות ולוחמינו. לאחר האבל נתפנה לשיקום ההריסות. להנצחת דור קצינים שלם שנעלם כלא היה. נתפנה לאיחוד השורות מחדש בראשות נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר בני קניאק. לכבאים - 450 כבאים עם עשרות כבאיות וצוותי שליטה. אותם הכבאים אשר חרפו נפשם במשימה וניהלו קרב פנים מול פנים עם איתני הטבע. רוח האדם ניצחה את קרבם של לוחמי הלהבות. לרב טפסר שמעון רומח - אני מודע לכך שארגונך יעבור שינויים ותחקירים אינספור בחודשים הקרובים, אך אני פונה אליך ואומר לך באופן ברור - כי אני קובע שדבר אחד אינו דורש, לא ועדת חקירה ולא הפקת לקחים - והוא, גבורתם של לוחמיך הכבאים. לשוטרים - כוחות משטרת ישראל ומשמר הגבול מנו כ-450 שוטרים אשר פעלו במבצע. מה נגיד ומה נאמר על טובי בנינו - שהגיעו לכל נקודה, השתתפו והיו לשובר שיוויון בכל הקשור להצלת חיים ונפש ועל העזרה לכיבוי האש, שניהלו מערך תעבורתי אדיר ממדים תחת אש. למפכ"ל דודי כהן ומפקד המחוז ניצב שמעון קורן - אתם מנהיגים למופת. לצה"ל - לחיילים ולאנשי המילואים. כ-1,000 חיילים מפיקוד העורף וחיל האוויר אשר הפעיל חפ"ק משולב לשליטה על 41 כלי טייס מ-11 ארצות שונות, במבצע האווירי המורכב והמסובך הזה הוטלו כ-9,000 טון מים עם חומרים מעכבי בערה וזאת ב-635 גיחות (1,500 סבבים). כמו-כן, אני מודה לשר הביטחון אהוד ברק, לרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי ולאלוף פיקוד העורף יאיר גולן, על היעילות, הנוכחות, העזרה המהירה, יכולת הפיקוד ושינוע הכוחות, יכולות הארגון והניהול והיכולת המבצעית המדהימה שהפגנתם. חיילי צבא הגנה לישראל הוכיחו שוב, שהם מטובי הלוחמים. לאנשי מד"א - 16 אמבולנסים עם צוותיהם וחפ"ק עם מרכז פינוי. תפקידכם הכמעט קדוש - מתן סיוע להצלת חיי אדם הוכיח יותר מתמיד את החשיבות בכשירות מבצעית בכל עת ובכל זמן. ארגון לוגיסטי אדיר, פרמדיקים אשר רצים אל תוך עמודי אש ומחלצים לאחור, מגישים סיוע רפואי תחת עשן קרב וכל זאת - תוך כדי מסירות אין קץ. לרח"ל - אשר הפעילה חפ"קים ועדכנה ברציפות מהשטח, קק"ל והצוותים הרבים בשטח, לרשות שמורות הטבע וצוותיהם כולל הפעילות הראויה לציון בחי בר, לאנשי זק"א, לאנשי איחוד הצלה ולכוחות ההתנדבות - בעצם, לאזרחי ישראל. גם גדולי המשוררים והסופרים לא יצליחו לכמת במילים את הרוח שלכם - אתם הם האנשים אשר מייצגים את עם ישראל, אתם אותם אנשים אשר מחזירים בכל פעם עטרה ליושנה, אתם מעניקים בכל פעם מחדש את המשמעות ל"שבט אחים גם יחד" - יישר כח. היינו עדים לתופעת התגייסות כללית של העם כולו ברגע מכריע של ערבות הדדית והתגייסות משותפת. עובדי העיריות והשלטון המקומי. אתם ההוכחה שמדינת ישראל מסוגלת להפיק לקחים וליישמם בשטח - אתם הראתם שכל לקחי מלחמת לבנון השנייה, תוקנו ויושמו כהלכה - שיתוף הפעולה, התמיכה וההנהגה שלכם היו מדהימים. ראש עיריית חיפה, ראשי מועצת עוספיא ודלית אל כרמל, ר' עיריית טירת הכרמל, ראש המועצה האזורית חוף כרמל - לכם אני מודה על האחריות והעבודה המקצועית. לנשיא אוניברסיטת חיפה הפרופסור אהרון בן זאב, תודה אישית לך ולצוותים המקצועיים אשר נתנו כל מה שנידרש ומעבר לכך. לחבריי שרי הממשלה האחרים - אני מודה לכם על השותפות ועל העזרה, שר החוץ על הסיוע הבינלאומי, שר התשתיות, שר החינוך, שר הרווחה, שר המדע והטכנולוגיה, שר התקשורת, השר להגנת הסביבה - הפגנת הנוכחות שלכם העבירה מסר לעם - לא נפקיר אף אחד ואף אדם. ויותר מכל ראש הממשלה בנימין נתניהו - החיזוק שלך היה קריטי למערכה, האמון שנתת בי והמנהיגות שלך תרמו רבות להשגת המטרות ועל כך אני מודה לך אישית. אין ספק שמערך כיבוי האש במדינת ישראל לא יוכל להישאר בתצורתו הנוכחית ובתקציבו הדל. הארגון יעבור ריוויזיה כזו או אחרת - אין מנוס מכך. אך יחד עם זאת, ארצה לנצל במה זו על-מנת לפנות ולהיישיר מבט לעיני כל אותם פטפטנים, ברברנים, ציניקנים, הבוחשים בקלחת של שמועות- אני שמח על כך שלא נתנו לכם כמעט אף הזדמנות להפריע בדיבורים חסרי אחריות, לאותה זירה של אותם הכוחות אצילי נפש, אשר פעלו בשטח. לכל אורך המבצע, מהרגע שלקחתי פיקוד על המתרחש בשטח ועד לרגע בו החזרתי את המקל למפקדים בשטח - לא ויתרתי על עיקרון אחד - "שקט מכבים!!!". לא נתתי ידי, להאשמות, לקריאות ריקות מתוכן או להשמצות פומביות בזמן שבנינו נלחמים באש הגהינם. עכשיו אותיר לכם את במת ההתגוששויות הבזויה על-מנת שתגיעו לסיפוקכם. לא נותר לי אלא לקוות שכל המסקנות, תהיינה באשר תהיינה, יסייעו לרב טפסר שמעון רומח, נציב כב"א, לפתח את ארגונו לרמה עילאית - כפי שמגיע לו. ולסיום, אסתפק במשפט אחד - חג חנוכה הזה, ייזכר לדיראון עולם על-רקע האסון, אך מדינת ישראל ואזרחיה, דווקא בזמנים אלה ביחד עם ידידותינו בזירה הבילאומית, גילו לכולם, אך בעיקר לעצמם, את משמעות חג החנוכה היציאה מן החושך - ואל האור. בפנייה אישית לעם ישראל אני רוצה להגיד - רק שרואים את החושך, יכולים לדעת אור מהו.