כישלון מדיניות אובמה במזה"ת - לאן הולכים?

ההודעה האמריקנית בשבוע שעבר על כישלון המאמצים להגיע עם ממשלת נתניהו להבנות להקפאה נוספת של הבניה בהתנחלויות מסמלת יותר מכל את כישלון מדיניותו של הנשיא אובמה במזרח התיכון. הנשיא האמריקני "נפל בפח" של הפלשתינים והעמיד מתחילת כהונתו את נושא הבניה בהתנחלויות כנושא העיקרי של התהליך המדיני כשהוא מתעלם מהעובדה שהרשות הפלשתינית נשאה ונתנה עם כל ממשלות ישראל הקודמות מבלי שהוקפאה בנייתו אפילו של בית אחד בהתנחלויות. במקום להתרכז מלכתחילה בנושאי הליבה של הככסוך: ירושלים, הפליטים, הגבולות, המים וההתנחלויות. הנשיא האמריקני טיפס על העץ הזה ללא הצדקה אך הדבר החמור יותר היה שהוא העלה על העץ את יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס, וכך בוזבזו להן כמעט שנתיים שלמות בוויכוחים חסרי ערך על הקפאת הבניה בהתנחלויות ובסופו של דבר "הבלון התפוצץ" והממשל האמריקני נאלץ לחזור לנקודת ההתחלה. כפי שאומרים באנגלית: .Back to square one הנשיא האמריקני התבזה והתגלה כנשיא נאיבי אשר "מלכד" את עצמו ושלא שעה לעצת יועציו. הפלשתינים מאוכזבים ממנו ומלגלגים עליו כמי שהפר את הבטחות נאומו המפורסם בקהיר לעולם הערבי והמוסלמי ונכנע ללובי היהודי הציוני בארצות הברית. לעומתו יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס נתפס בעיני הפלשתינים כמי שלא ויתר על עמדותיו ולא נכנע ללחצים האמריקנים לחדש את המשא-ומתן עם ישראל ללא הקפאת הבניה בהתנחלויות. מחמוד עבאס הצליח יותר מברק אובמה. הכיצד? ה"זאב" הפלשתיני מציג את עצמו בעיני העולם כ"כבש". הוא מביע התנגדות נחרצת לבניה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים אך באותה העת מצהיר על דבקותו בתהליך השלום. הוא מסרב לנהל משא-ומתן ישיר עם ממשלת נתניהו אך מדגיש בו-זמנית את דבקותו ביוזמת השלום הערבית וב"מפת הדרכים" ופיתרון שתי המדינות. הוא מאיים כי יפנה לאופציות אחרות אך מדגיש כי לא יחזור למעגל האלימות ושפיכות הדמים. מחמוד עבאס "מזגזג" בהצלחה ומהדק את הלחץ הבינלאומי על ממשלת נתניהו. הוא הצליח "למכור" גם למדינות אירופה את הרעיון שהמשך ההתנחלויות הוא הבעיה העיקרית של תהליך השלום. כאילו ששאר הסוגיות הסבוכות של נושאי הליבה נפתרו ורק הפסקת הבניה בהתנחלויות מעכבת את החתימה על הסדר הקבע. מחמוד עבאס מרוצה מהמצב שאליו נקלע התהליך המדיני. 26 ממנהיגי אירופה לשעבר קוראים להטיל סנקציות על ישראל בשל הבנייה בהתנחלויות ולהקפיא את שדרוג היחסים עימה עקב מדיניות הבניה בהתנחלויות וסירובה של ישראל למלא אחר החוק הבינלאומי. מדינות אמריקה הלטינית ברזיל וארגנטינה הודיעו על הכרתן במדינה פלשתינית עצמאית שגבולותיה הם קווי 67 ובקרוב יצטרפו אליהן גם אורגוואי, פרו ואקוודור. בקרוב יועלה דרג הייצוג הדיפלומטי של הרשות הפלשתינית בגרמניה, בריטניה, בלגיה, שבדיה, אוסטריה, הולנד ואיטליה. הוא חש שהוא מתקדם לעבר המדינה הפלשתינית בגבולות 67 מבלי שהגיש אפילו וויתור אחד לישראל. הוא משוכנע שבמדיניות הזו הוא "מאזן" את התמיכה האמריקנית בעמדות ישראל. העורך הפוליטי של סוכנות הידיעות "וופא", סוכנות הידיעות הרשמית של אש"ף תיאר זאת השבוע כך: "הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס משווק בהתנהלותו הפוליטית לעולם את העם הפלשתיני בתדמית חדשה, תדמית של עם לוחם הנחוש להשיג את זכויותיו שנגזלו ממנו, את החופש את הצדק ואת הלגיטימיות הבינלאומית". עכשיו יוצא ממשלו של הנשיא אובמה ב"מתווה מדיני חדש" כפי שהודיעה שרת החוץ האמריקנית הילרי קלינטון בסוף השבוע ב"פורום סבן". ממשל אובמה מנסה להתניע מחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלשתינים לאחר שנכשל לעשות זאת במשך כשנה וחצי. יו"ר הרשות הפלשתינית בטוח בדרכו ואיננו מוכן לשנות את דרישותיו לגבי הקפאת הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים כתנאי לחידוש השיחות עם ממשלת נתניהו. מדינות ערב המתונות רוצות רק שקט ויציבות, הבעיה הפלשתינית איננה עומדת בראש סדר היום שלהן. יותר מדאיגה אותן התחמשותה הגרעינית של אירן והן דוחפות לעבר מתקפה אמריקנית על אירן כפי שנחשף באופן בוטה בהדלפות אתר "וויקיליקס". בתנאים האלה שנוצרו מודיע ממשל אובמה על מדיניותו החדשה. במה מדובר? ה"מתווה המדיני החדש" של ממשל אובמה יהיה חידוש המשא-ומתן העקיף בין הצדדים, ללא עיכובים טכניים, הישר על סוגיות הליבה של הסכסוך: ירושלים, הפליטים, המים הגבולות וההתנחלויות. ארצות הברית לא תכפה פיתרון על הצדדים אך תגביר עליהם את הלחץ לויתורים. היא תדרוש תשובות ברורות בנושאי הליבה ולראשונה גם תניח על השולחן "הצעות גישור" מטעמה. שרת החוץ הילרי קלינטון נמנעה מלהודיע זאת בפומבי אולם על-פי מקורות מדיניים בירושלים ייתכן גם משא-ומתן חשאי בין שני המנהיגים נתניהו ועבאס. אחרי שמונה עשרה שנים של משא-ומתן בין ישראל והפלשתינים אי-אפשר להמציא את הגלגל מחדש. החשוב מכל הוא שישראל לא תיכנע לשום דרישה אמריקנית ופלשתינית להתחיל את המשא-ומתן העקיף בדיון על הגבולות של המדינה הפלשתינית מבלי שנדונו קודם סידורי הביטחון. נושא הביטחון הוא לב ליבה של הבעיה. איך מוודאים שהמדינה הפלשתינית שתקום לא תהווה בסיס טרור גדול להתקפה על ישראל כפי שקרה ברצועת עזה לאחר ההינתקות החד-צדדית של ישראל? מנושא הביטחון נגזרים כל נושאי הליבה האחרים. ממשלת נתניהו לא ויתרה עד כה בנושא הזה והיא חייבת להמשיך לשמור על עמדותיה. "חלון ההזדמנויות" של הנשיא אובמה עומד על כ-12 חודשים. בתום תקופה זו הוא יתחיל את הקמפיין שלו לתקופת נשיאות שנייה והוא ייאלץ להפחית את הלחץ שלו על ישראל.