נהג נעצר בשנת 1996 בבאר שבע, כשהמשטרה טענה כי נסע במהירות 78 קמ"ש במקום בו התמרור מתיר רק 60. האיש טען לחפותו ושמכשיר הלייזר המשטרתי טעה. התנהל משפט ובית המשפט לתעבורה בבאר שבע זיכה אותו, לאחר שקיבל את עמדת המומחה שהביא הנהג ולא את טענות מומחי המשטרה.
הפרקליטות עירערה כמובן על הזיכוי. המחוזי קיבל חלק מטענותיה הפרוצדוליות והחזיר בשנת 2002 את התיק לבית המשפט לתעבורה לשמיעת ראיות נוספות.
ביהמ"ש לתעבורה חזר ושמע גם את הראיות הנוספות שהביאה המשטרה, אבל בסופו של יום זיכה בשנית את הנהג וקבע כי אין כל ראיות לאמינות המדידה שבוצעה באותו יום במכשיר הלייזר המשטרתי. הזיכוי הזה, השני, נתקבל בשנת 2008.
מייד מיהרה הפרקליטות שוב לביהמ"ש המחוזי וביקשה לערער בשנית על הזיכוי. נשיא המחוזי אומנם ניסה לשכנע אותה לרדת מהסיפור ולרדת מהאיש, אך זו התעקשה.
נוכח התעקשותה התקיים הדיון שבסופו נדחה ערעור המדינה תוך שביהמ"ש המחוזי מותח ביקורת חריפה על התנהלות הפרקליטות. וכך, בתום 12 שנים של מאבק משפטי, הנהג שלנו עדין נותר זכאי מפשעו (הנטען) המזעזע של נסיעה במהירות 78 קמ"ש במקום ב-60 קמ"ש.
אלא שהפקליטות לא נחה ומייד הגישה בר"ע, בקשת רשות ערעור, לביהמ"ש העליון. ערעור שלישי בסידרה המרתקת על דוח נהיגה פעוט.
בינתיים הנהג שלנו עשה לפרקליטות תרגיל נבזי, ונפטר. במקרה כזה, כך קובע החוק, מופסק כל הליך פלילי נגד הנאשם שנפטר וכך בקשת הערעור החדשה לביהמ"ש העליון נדחתה והאיש נותר זכאי (ומת). פס"ד מדצמבר 2010, תיק תעבורה משנת 1996. סה"כ 14 שנות עיסוק פרקליטותי נימרץ בעבירת מהירות מקומית בבאר שבע. סוף.
אבל אם תגיעו במקרה לעולם שכולו טוב, ותגלו שנציגי הפרקליטות שהגיעו לשם לפניכם חזרו ופתחו את התיק והגישו בר"ע בפני בית דין של מעלה, אל תתפלאו. רק עדכנו אותם שיש כאן למטה שביתת פרקליטים ושהם מתבקשים לא לשבור אותה, גם אם מדובר בתיקים שברור לכל שהם נורא חשובים וחיוניים לשלטון החוק.