מעולם לא השתגעתי על סגן השר - ח"כ
איוב קרא.
עבודתו הפוליטית עשויה תפרים גסים ולא ממש משכנעים.
כך למשל, העובדה שאיוב קרא נמנה בזמנו עם מורדי הליכוד - אותם חברי-כנסת שמשכו חזק ימינה - העובדה הזו גרמה אי-נוחות ואפילו תחושה קלה של בחילה.
כי מה יש לדרוזי לחפש בשוליים הפוליטיים הימניים? ברצינות. הרי קשה לעכל את הרעיון, שהאיש הזה באמת מהווה חלק אורגני של הקיצונים-ימניים של הליכוד.
את מי בדיוק מייצג הליכודניק הזה? מה האותנטיות שלו? מה חושבים עליו אחיו הדרוזים? או שלא ממש איכפת לו.
לא יודע, בכל פעם כשאני שומע את איוב קרא - נדמה לי שאכלתי משהו מקולקל.
ואז משתלטת המחשבה שהמדובר בסתם שורד פוליטי מקצועי במובן היותר מאוס של המושג.
אלא שמתברר שהאיש הפך את הקיצוניות עצמה לכרטיס הביקור שלו.
או שהוא סתם לא מבחין בין ימין לימין.
כי העובדה שהאיש הזה מצא לראוי להתחבר עם לא אחר מאשר מנהיג תנועת הימין הקיצוני באוסטריה - זו התנועה שהוקמה על-ידי אנשי אס.אס. ופעילים נאצים, ובראשה עמד הלאומן הקיצוני יורג היידר - העובדה הזו מעידה שאיוב קרא כבר מזמן אינו נמנה עם מורדי הליכוד: עכשיו הוא סתם משייט לו אי-שם מעבר לשוליים הסהרוריים של הפוליטיקה.
אבל האיש הזה נסע לאוסטריה והתחבר שם עם צאצאיו הרוחניים של היטלר - לא כאדם פרטי, אלא כחבר-כנסת וסגן שר במדינת ישראל.
ומדינת ישראל, זאת לזכור, הורידה את דרג היחסים עם אוסטריה בזמן שמפלגתו של היידר הייתה בממשלה.
האם איוב קרא בכלל מבין את הרגישויות? אין חשש כזה.
ולכן לא צריך להיות מופתע אם יתברר שאיוב קרא גם הזמין את החברים האוסטרים שלו לדבקה סוערת בטרקלין הכנסת.