קבלו כותרת: "מפונים לבית-החולים". בכותרת המשנה קראנו: "מחקר חדש קובע: ההינתקות השפיעה על המצב הבריאותי של תושבי ניצן" (מעריב, 21.12.10). ועוד מתוך הידיעה: "מבדיקות רפואיות שנערכו באתר הקראווילות בניצן מתברר: המשבר שחוו מפוני גוש-קטיף גרם לעלייה בתחלואת הסוכרת וליתר לחץ דם". תשעת אלפים יהודים נעקרו מבתיהם בקיץ 2005. בניגוד לרצונם. התמונות היו קשות. אני בטוח שמול המסך, יחד איתי בכו עוד מאות אלפי יהודים. שופט העליון בדימוס צבי טל הגדיר את גירושם, כ"פשע נגד האנושות". וגם אם יימצאו כאלה שיחלקו עליו, הרי שלא ניתן לחלוק על העובדה שבמבחן הקלפי, אלה שהתנגדו לגירוש ניצחו (פעמיים). ציפי לבני תמכה בגירוש. כדי להצדיק את תמיכתה בפשע הזה, ואת בגידתה במצביעי הליכוד, אמרה, שהגירוש יביא לתוצאה חיובית ברמה היסטורית. דהיינו, אחרי שתתברר התמורה, פשע הגירוש יתגמד ויתברר כ"משתלם". ובאשר לחלקה בפיגוע שעשה אריאל שרון בדמוקרטיה, העתיד יוכיח שזה היה למטרה נעלה. ומהי אותה מטרה נעלה? סילוק המוקש המרכזי במו"מ העתידי עם הפלשתינים: בעיית הפליטים. את הנושא המעיק הזה, כך ציפורה, הסירו בהסכם, ראש הממשלה שרון והנשיא בוש. "מיד כששמעתי אותו [את בוש] אומר את זה, הודעתי על תמיכתי בתוכנית". האם דיברה אמת? רק אלוהים יודע. האם בעיית הפליטים סולקה לצמיתות? את זה כולנו יודעים - לא! במילים פשוטות, ציפורה לבני צריכה לחיות עם ההרגשה שהיה לה חלק אקטיבי בגירוש אלפי יהודים מביתם, בפגיעה קשה בבריאותם, סתם ככה - ללא התמורה המובטחת. זה מחייב לשאול: איך את ישנה בלילה, נקיית הכפיים ומטונפת המצפון?