"מה?
מהההההההה?"
(חברה בג'יטוק, מעכלת את החדשות)
אפשר היה לכתוב טור על עתי. הבחור המהוגן לכאורה (ירושלמי!), שהוכיח השבוע את מה שידענו תמיד: שמי שאין לו מין הוא פשוט בררן מדי. לא סיון אברהמי? אז שיהיה סיון דרור. לא סיון דרור? מי נשאר? נופר עסוקה? ליהיא גרינר? שיהיה ליהיא גרינר.
אפשר היה לכתוב טור על ליהיא גרינר. הפקאצה בת ה-40 למראה עם הקול המעצבן והמוסריות הקלוקלת, שהוכיחה לכל הנשים הבינוניות שמהלכות על הכדור הזה שעם קצת רצון טוב והרבה רוח קרב, גם הן יכולות להיות סמל מין - ועוד כזה שמשתתף ברגע היסטורי בתולדות הטלוויזיה הרדודה בישראל, וגובר על העפעופים של ליאם רז ועל הגזרה של סיון אברהמי.
אפשר היה לכתוב טור על סיון דרור. על הניסיון שלה לשחק על המשבצת הפרועה (נשיקה לסבית, התמסרות לעתי, דיבורים מטונפים), ועל המחיר שבא עם הטייפ-קאסט (
תמונות עירום שלה, שמהימנותן מפוקפקת, מופצות באינטרנט בתפוצה רחבה).
אבל כידוע, כל אחת מדמויות המפתח הלוהטות האלה, היא רק בובת מריונטה קטנה בידיו של המאהב האמיתי באזור,
האח הגדול. והאח הגדול היה העונה מאהב נלהב, אולי נלהב מדי.
עם פתיחת העונה היה ברור שמבחינת ישות העל האנונימית, בלי מין לא נסיים את העונה הזו כהלכתה. מאבקים גזעניים כבר היו לנו בעונה הראשונה, מאבקים פוליטיים כבר היו בעונה השנייה. בחייה של כל תוכנית ריאליטי מגיע הרגע שבו אין מנוס, והאופציות האפשריות מצטמצמות לכדי הידרדרות או מין. הרגע הזה הגיע לאח הגדול קצת מוקדם מדי.
הליהוק לא השאיר מקום לספקות, ההוט טאב חימם את האווירה, האלכוהול התסיס. אבל כמו כל מאהב נלהב מדי, גם האח הגדול גמר מהר: בלי רומאנס, בלי פרומואים של מבטים מצועפים, בלי מאמי לאומי ומאמי-בת תואמת.
כמו חניך של המרכז לאמנות הפיתוי שיצא מכלל שליטה, גם האח הגדול שכח את חשיבות ההכנה, החיזור, הבנייה והפור-פליי. וכך זכינו למופע מיני ראשון ב"אח הגדול" - מבולבל, מהיר, מפתיע ולא מספק. לא למין הזה פיללנו.
מצד שני, זוג שמשתגל במערכה הראשונה, סביר שיצרף תאומות במערכה האחרונה. האח הגדול אולי מגזים, אבל לפחות בכיוון שאיתו אי-אפשר לטעות: למטה.
