במקרה של
שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים, רשויות אכיפת החוק בחרו ללכת בדרך אחרת. לפני שנה בדיוק התעוררנו למהדורת חדשות שבישרה שלחיאני נעצר באשמורת אחרונה, בעודו צועד את צעדת הבוקר שלו, לבוש באימונית ונעול בנעלי ספורט. במקום המעצר - שהתנהל לפי הדיווח "לאחר מעקב" - נכח צוות צילום של חברת החדשות של ערוץ 2. תוצרי המפגש הזה שודרו במהדורות החדשות, לרבות "טקס" החרמת הטלפון הסלולרי שלו בידי קצין משטרה.
- לצפייה בווידאו של המעצר הטלוויזיוני - הקלק כאן
בדברי ההסבר נאמר כי לחיאני נחשד בעבירות מתחום טוהר המידות, בתחום התכנון והבנייה וכן במרמה, בהפרת אמונים, בגניבה בידי עובד ציבור, בעבירות
הלבנת הון, בקבלת דבר במרמה ובהעלמת מס. בין היתר נטען כי לחיאני השתמש בבכירים בעירייה כב"אנשי קש" לצורך קבלת אשראי בנקאי, וכי מינה את אמו, העובדת בעירייה כעוזרת לגננת, למנהלת אגף בעירייה. בחקירה הסמויה, שלפי הדיווחים נמשכה יותר משנתיים, עלה חשד כי "לחיאני השתמש בעירייה ובוועדה המקומית לתכנון ובנייה להשגת רווח כספי לו ולבני משפחתו".
כעבור יומיים שוחרר לחיאני למעצר-בית בבית חמותו בפתח-תקווה. במילים אחרות, שופט סירב להאריך את מעצרו (בדרך כלל דבר כזה נובע מהיעדר תשתית ראייתית), אבל בכל זאת, הוא הוגלה מהעיר, ולמעשה, נאסר עליו, בצו שופט, להיכנס לבניין העירייה למשך 20 יום. מצעד של חוקרים נושאי ארגזי מסמכים צולם בפתח העירייה, כמקובל במקרים כאלה. בתקשורת צוטטו קציני משטרה שדיברו על "מקרה ברור וסגור" ועל "העמדה לדין בשבוע הבא".
עברה שנה בדיוק. מה קרה מאז? ובכן, מתברר שעל-אף ה"מקרה הסגור והברור", המשטרה עדיין לא העבירה את המלצותיה לפרקליטות. במילים אחרות, המסע הארוך בדרך להגשת כתב אישום, אפילו לא יצא לדרכו. ובמחשבה שנייה, אילו למשטרה הייתה תשתית ראייתית נגד לחיאני, מדוע לא פנתה לשר הפנים ולא הפעילה, לפחות, את סנקציית החיוב האישי?
ואגב, אמו של לחיאני מונתה למנהלת ענף בעירייה. לא אגף. ענף הוא יחידה זוטרה בעירייה, בדרך כלל, מנהל ענף זוכה לתוספת של כ-100 שקלים נטו למשכורתו, ואינו מנהל עובדים אחרים. זוהי דרגה המשמשת, בדרך כלל, למתן תוספת לעובדים ותיקים. אמו של לחיאני עובדת בעיריית בת-ים יותר מעשרים שנה.
שנה טובה.
