ויש גרסה נוספת, של מקורות באירן עצמה, שמשלימה את התמונה: לדברי אותם מקורות, הסכסוך החל הרבה קודם, כשבאוגוסט האחרון התלונן מותקי ש
אחמדינג'אד מנסה למנות בתוך משרד החוץ, שבראשותו הוא עומד, שליחים אישיים מיוחדים משלו למזרח התיכון ולאסיה, על-מנת שיחתרו תחתיו.
מותקי התלונן באוזני המנהיג העליון ח'אמנאי, שהורה לאחמדינג'אד להפסיק לייצר "מבנים מקבילים" במשרד החוץ האירני. אולם השיא הגיע כאשר מותקי שלח מכתב תלונה למנהיג העליון ובו התלונן בפניו שאחמדינג'אד מארגן בעצמו את ביקוריו בחו"ל. "האחריות על ביקוריו של נשיא הרפובליקה של אירן אמורה להיות בידי משרד החוץ", התלונן מותקי.
לדברי המקורות האירניים, מכתבו של מותקי הכעיס מאוד את אחמדינג'אד ואנשיו. ואז בא הביקור בסנגל, שככל הנראה הביא את המתח לשיא וגרם לח'אמנאי לרצות את אחמדינג'אד בעזרת פיטורי מותקי. אלא שעל-פי המקורות האירניים, ח'אמנאי נעתר לאחמדינג'אד באי-רצון מופגן.
יתרה מזאת, כששב מותקי המושפל לטהרן, הוא ביקש פגישה עם המנהיג העליון ח'אמנאי. בקשתו התקבלה מיד. מותקי הגיע לפגישה מלווה בידידו יו"ר הפרלמנט האירני, עלי לאריג'אני. זה היה צעד מתוחכם, כיוון שלאריג'אני עצמו הוא קורבן שנאלץ לעזוב את משרתו כממונה על תיק הגרעין האירני, בגלל חילוקי דעות עם אחמדינג'אד.
כשמותקי נועד עם ח'אמנאי, עדיין לא הוכרז מי יירש את כסאו. כשישבו שר החוץ המושפל וידידו, לאריג'אני, אצל ח'אמנאי, ניסה המנהיג העליון לפייסם. "המתינו", כך לדברי המקורות שידל המנהיג העליון את השניים, "יש הפתעה בדרך". מה ההפתעה? המועמד האמיתי של אחמדינג'אד לשר החוץ, אומרים המקורות, היה ראש הקבינט שלו, מאשהי, המשמש גם כשליחו האישי למשימות רגישות. המינוי נועד לאפשר לו לשים מקורב שלו, שהוא גם איש אמונו, במשרד החוץ, ובצורה זו לפקח אישית על המשא-ומתן הגרעיני.
אולם למנהיג העליון ח'אמנאי היו תוכניות אחרות, והאיש שמונה לתפקיד הוא עלי אכבר סאלחי, ראש תוכנית הגרעין האירנית, המקורב אליו. בצורה זו הרחיק המנהיג העליון את אחמדינג'אד וחיזק את פיקוחו על המשא-ומתן עם מעצמות המערב.
ח'אמנאי, ממתיקים המקורות, עדיין כועס על אחמדינג'אד שגרר אותו לתוך קרקס הבחירות, ומתחרט על תמיכתו בו. המהומה במשרד החוץ היא חלק בלתי נפרד ממצב היחסים ביניהם.