תמצית הציונות בשבילי היא במגילת העצמאות:
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". כמה הרחקנו לכת ממקורותינו, שהכנסת החליטה להקים ועדת חקירה שתבדוק מקורות מימון של עמותות וארגונים בישראל - רק של השמאל. זו מהלומה לריסוק הדמוקרטיה הישראלית, המשולבת בקמפיין כללי של הסתה נגד מותחי ביקורת על מדיניות הממשלה. הפוגעים בלגיטימיות של המדינה אינם ארגוני השמאל, אלא הכיבוש המתמשך ומסע ההסתה. כמו ברפובליקת ויימאר בגרמניה, הפתרון של הימין הוא להאשים את השמאל בתחלואי החברה. ועדת החקירה היא ועדת חקירה של "ישראל ביתנו", על כל המשתמע מכך: בית-דין-שדה, עוקף בית-משפט, נגד הארגונים והעמותות של השמאל.
את המימון של העמותות והארגונים ניתן לבדוק באתריהם באינטרנט וברשם העמותות. הכל שקוף. ואיזו עמותה איננה מסגירה את מקורות המימון שלה? עמותת אלע"ד ("אל עיר דוד"), העמותה לטיהור ירושלים מערבים. לעמותת אלע"ד, כלעמותות ימין נוספות, אין באתריהם ו/או אצל רשם העמותות עדות למקורות העלומים של תרומותיהם. מה שנשאר ל"ועדת החקירה" לעשות הוא את מה שלמענו בעיקר הוקמה: שיסוי והסתה פוליטית, כמו בימיו של ג'וזף מקארתי. במדינה דמוקרטית מתוקנת זהו תפקידו של ראש הממשלה לעשות את מה שעשה יושב-ראש הכנסת רובי ריבלין - להתייצב מול הציבור, ולהגיד:
עד כאן! זהו מדרון חלקלק ואסור להמשיך ולהתדרדר כך. אבל ביבי לא עושה דבר, ומוכיח שמי שלא למד מטעויות העבר נידון לשוב אליהן.
הכנסת היום היא הכנסת הגזענית ביותר בתולדות ישראל. יושבים בה חברי-כנסת שעד לפני עשר שנים משנתם הייתה אסורה על-פי חוק. מה זה אומר עליהם ומה זה אומר עלינו? שוב כמו ברפובליקת ויימאר, השוליים של הימין חשים גיבוי מהמרכז. זה מכשיר גל של פשיזם, יוזמות חקיקה גזעניות ורדיפה של ארגוני זכויות אדם. הכנסת מועלת בחובתה להגן על הדמוקרטיה הישראלית, ומערערת אותה. זהו מצב מסוכן מאין כמוהו, שבקצהו אורבים תסריטי אימים מהעבר.
היחס ל"אחר" בחברה הישראלית מוכיח עד כמה שכחנו כי
"גרים היינו בארץ מצריים". לאחרונה הגיעו 14 נשים פלסטיניות למוזיאון השואה בירושלים, במסגרת פרויקט משותף של משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות. ילדים ישראלים הטיחו לעברן קללות קשות, ואף אחד לא עצר את הבושה. ה"אחרים" הראשונים בעולם היו מהגרי העבודה היהודים שפלשו מארץ כנען הענייה למצרים. התגובות, בדומה למה שראינו בדרום תל אביב ובבת-ים, מפורטות בפרשת שמות:
[ח]
וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף. [ט]
וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ: הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. [י]
הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ ("גיס חמישי"...),
וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ. [יא]
וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס. [יב]
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
על ליבוי שנאה בעם בידי מנהיגים כתב פרימו לוי ("הזהו אדם"):
"אם לוקחים את הרגש הזה, המאוד טבעי, של עוינות ל'אחר', והולכים איתו באופן עקבי עד הסוף - הסוף שלו הוא מחנות ריכוז". ו"הפתרון הסופי" הראשון:
וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד... [כב]
וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר: כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן. פרעה החליט להשמיד את ה"אחר" היהודי, שהגיע מארץ כנען כאספסוף מפיץ מחלות (בעיניו...).
אם יש בעינינו עדיין הבדל בין הגר היהודי לגר האפריקני - לא למדנו כלום מההיסטוריה. ושוב, מי שלא לומד מטעויות העבר נידון לשוב אליהן! נראה שזה מה שיקרה כאן בקרוב, אלא אם נתעשת מהגזענות הממאירה ונשוב אל מקורותיה הדמוקרטיים של הציונות.
