על-פי נתוני משרד הביטחון שניתנו ל'מקור ראשון', עד היום הוגשו לוועדה 246 תביעות של קבלנים, קבלני משנה ואזרחים, וכבר שולמו לתובעים כשבעה מיליון שקלים כפיצויים. כאמור, עבור תביעה במסלול הירוק, המהיר יותר, קיימת טבלה שהכינו השמאים הממשלתיים, המפרטת את שכר הדירה הממוצע למטר בכל יישוב. את הסכום הזה יש להכפיל במספר המטרים בבית המתוכנן, ובעשרה חודשים של הקפאה. תביעה כזו הגיש לדוגמה רונן מזרחי, שהחל לבנות בית ביישוב הר-גילה מדרום לירושלים. "פיצו אותנו לפי המסלול הירוק. אצלנו זה היה 150 מטר של בית מתוכנן, כפול 35 שקלים שנקבעו בידי השמאי הממשלתי להר-גילה. מזה ניכו שלושה אחוזי היוון, בגלל שכביכול קיבלנו את הכסף מוקדם. הסכום הזה אמור אומנם לכסות את כל הנזקים, אבל הוא כיסה רק חלק - את שכר הדירה ששילמנו בינתיים ועוד טיפונת", אומר מזרחי. "אבל אין מה לעשות. אם אתה חושב שמגיע לך יותר, זה אומר ללכת לבתי משפט ולחכות שלוש או ארבע שנים עד שתראה את הכסף. ברור שההעדפה הייתה לקבל עכשיו מה שאפשר. עד שזה הגיע לקחנו הלוואות מבני משפחה וחברים כדי להחזיק מעמד, והסכום הזה בכל זאת הקל". ההקפאה, מספר מזרחי, נפלה עליו בהפתעה גמורה. "היה לנו היתר בנייה שניתן ביולי 2009, ולא שיערנו בכלל שאיזה עניין של הקפאה יעלה על הפרק. בדיוק התחלנו לחפור במגרש כשהודיעו על הפסקת העבודה". בינתיים, הם התגוררו בשכירות בדירה בשכונת גילה הירושלמית. על-פי התכנון המקורי, הבית בהר-גילה היה אמור להיות מוכן למגורים בקיץ האחרון. ההקפאה לא רק שהאריכה עבורם את תקופת השכירות בירושלים, אלא גם הביאה אותם לרשום את חמשת ילדיהם למוסדות חינוך בעיר למשך שנה נוספת, "שלא לדבר על תשלומי ועד-בית, ארנונה, צהרונים לילדים שביישוב הם זולים יותר, ועוד ועוד". מזרחי היה אחד האזרחים הראשונים שהגישו תובענה לוועדת הפיצויים. "התביעה שלי היא מספר 002. הגשתי אותה כבר בינואר שעבר, אבל לקח המון זמן עד שהבנו מי נגד מי בסיפור", הוא אומר. "את הפיצוי עצמו קיבלתי בערב ראש השנה האחרון". למרות כל זאת, למזרחי חשוב לציין שלדעתו הוועדה עצמה פועלת ביעילות רבה. "הוועדה עשתה עבודת קודש. שלא באשמתם, לקח זמן עד שמשרד האוצר העביר את הכסף ועד שקבעו קריטריונים. כלל התהליך לקח המון זמן, אבל האיחור היה באשמת ממשלת ישראל, לא באשמת הוועדה".

אם הבונים הפרטיים מטורטרים מעט בלך ושוב בכל הנוגע להגשת הטפסים, הרי שבקרב חברות הבנייה מדובר באופרה אחרת, סבוכה הרבה יותר. לאמיר זקן, מנכ"ל חברת 'נאות הפסגה מודיעין-עילית' שהייתה אמורה לבנות שכונה חדשה בת 2,400 יחידות דיור בעיר החרדית מודיעין-עילית, יש ביקורת קשה ביותר על הליך הפיצוי. למיטב ידיעתו, התביעה שלהם היא הגדולה ביותר שהוגשה לוועדה, על סכום של 170 מיליון שקלים. "לא קיבלנו כלום", אומר זקן. ועדת התובענות דחתה את בקשתה של חברת נאות הפסגה, והפנתה אותה לוועדת הערר. שם נקבע שיש לפצות את החברה בסכום של 3.87 מיליון שקלים בגין הנזקים שנגרמו לה, אולם גם את הסכום הזה, לדבריו, ועדת התובענות לא מוכנה לשלם. "הסכום שנקבע לנו הוא כלום, ממש כלום מההפסדים שנגרמו לנו, אבל כל סכום יתקבל בברכה. רק הוצאות המימון שלנו לתקופה הזו של ההקפאה היו מעל 20 מיליון שקלים", מפרט זקן. "ביקשנו לקבל הסברים מיו"ר ועדת הערר למה אנחנו לא מקבלים את הכסף", הוא אומר. "מוועדת התובענות אמרו לנו שיפנו לבג"ץ בעניין שלנו, ושהדבר מתעכב בגלל שביתת הפרקליטים. בעקבות ההודעות שלהם שהם לא מתכוונים לשלם, גם אנחנו פנינו לבית המשפט בבקשה לאכוף עליהם את ההחלטה. בית המשפט נתן להם 30 יום לתגובה. נכון להיום איש מוועדת התובענות לא הגיב". אחת מנקודות המחלוקת בין החברה למשרד הביטחון היא האם היתר הבנייה שהיה בידי החברה היה תקף בעת מתן צו ההקפאה. לטענת ועדת התביעות, תוקף היתרי הבנייה של החברה פג חודשים ספורים לפני ההקפאה. לטענת החברה, גם אז לא ניתן לה לבנות, ובכל מקרה היא לא זנחה את תוכניותיה לבנות במקום. "הייעוד של המערכת הזו הוא לפצות את מי שנפגע, ולא לגרום לו הוצאות משפטיות אדירות. יש לי אכזבה קשה מאוד מהמערכת המשפטית והפוליטית. כולם חזקים בהבטחות אבל בפועל לא נוקפים אצבע", מאשים זקן. "החברה מדממת למוות כתוצאה מהחלטת ממשלה. זו לא סתם אמירה, זה מה שקורה בפועל. אפשר לראות את הדוחות שלנו. רואי החשבון כבר רשמו לנו הערת 'עסק חי'. החברה נאלצה לפטר כמעט את כל העובדים שלה, היא נושאת בהוצאות משפטיות של מאות אלפי שקלים. בעלי המניות הזרימו מאז ההקפאה מעל 16 מיליון שקלים לחברה, ושום דבר לא הולך לדיבידנדים ומותרות. יש לנו צמצומים קשים וכבדים", הוא אומר. במשרד הביטחון אומרים בתגובה לטענותיו של זקן: "בניגוד לטענת חברת נאות הפסגה, כאילו הפסיקה את בנייתן של 2,500 יחידות דיור בעיר מודיעין-עלית, האמת היא כי במועד כניסת צו התליית הבנייה לא היה לחברה היתר בנייה המאפשר בניית יחידות דיור. ההיתר היחידי אשר היה לנאות הפסגה ואשר הוצג בפני ועדת התובענות הינו היתר לעבודות פיתוח ועפר בלבד, אשר תוקפו פג כחמישה חודשים לפני כניסת צו ההקפאה לתוקפו. ועדת התובענות דחתה בשל כך את תביעתה של חברת נאות הפסגה, אולם ועדת הערר הפכה את ההחלטה וקבעה כי יש לשלם לחברה 3.8 מיליון שקלים. בשל הנתונים שצוינו לעיל המדינה שוקלת עתירה לבג"ץ נגד החלטת ועדת הערר, אולם טרם התקבלה החלטה סופית בנושא בשל שביתת הפרקליטים בשירות המדינה. בשל כך פנתה ועדת התובענות לוועדת הערר בבקשה לעכב את ביצוע התשלום והיא ממתינה לקבלת ההחלטה". ממשרד הביטחון נמסר עוד ביחס לכלל התביעות: "אנו נמצאים בעיצומה של עבודה אינטנסיבית וסיזיפית להשלמת המידע והמסמכים של התביעות שנותרו, על-מנת שניתן יהיה להעביר את הפיצויים המגיעים בהקדם האפשרי".

בונים פרטיים אחרים, שנשמעים הרבה פחות מפוצים או מרוצים, הם מאה משפחות מעקורי נצרים המתגוררות באריאל. כזכור, לאחר כל הטלטלות שעברו על המשפחות הללו מאז אולצו להיפרד מבתיהן בצפון רצועת עזה, הושלם הליך קבלת היתרי הבנייה באריאל כחודש וחצי לפני ההקפאה. מכיוון שמאז הגירוש הם מתגוררים באריאל בקרוואנים ובמבנים יבילים, ביום תום ההקפאה הם לא בזבזו זמן ומיד החלו לבנות את הבתים, ומאז "לא הפסיקו לדקה". עם זאת, את הפיצויים על תקופת הקפאת הבנייה הם עדיין לא קיבלו. הביורוקרטיה הנדרשת במשרד הביטחון, אומרים שם, היא סבוכה ומטרטרת. "הגשנו תביעה מסודרת לפני כחודש, עבור כל משפחה באופן פרטני. לאחר שהגשנו אמרו לנו ששינו את הטפסים יומיים קודם לכן", מתאר אהוד כלפא, אחד התושבים. "התחושה היא שמנסים להוריד אותנו מהתביעה כדי לנסות לחסוך כסף שלכאורה מוקצה לכך. אני לא אמור לבדוק כל יומיים אם הם שינו את הטפסים שלהם או לא. לקחנו עורך דין שישב באופן מסודר עם כל משפחה ומשפחה והחתים אותה על הטפסים שהיו. מה, עכשיו הוא אמור לעשות הכול מחדש?" תוהה כלפא. "זכינו כבר לכינוי קהילת מע"מ - מפונים, עקורים ומוקפאים", הוא מוסיף בציניות. "עברנו את כל הבלגן של הפיצוי אחרי הגירוש, ועכשיו שוב טרטור - שוב עורכי דין, שוב טפסים. אני יודע שזה מאוד מרגיז אנשים". בכל מקרה, בקהילת נצרים מתכוונים להמשיך בהליך בקשת הפיצויים, ומקווים מאוד שהעניינים יסתדרו בהקדם. "אם זה לא יזוז, נלך לבית משפט", אומר כלפא. ח"כ דנון הוסיף כי הוא אינו מתכוון לנוח "עד שאחרון הנפגעים יקבל את מלוא הפיצויים המגיעים לו. הזמן חולף ובכל יום חשבון הבנק של משפחות רבות סופג את השלכות ההקפאה. אסור לתת למחדל הטיפול במפוני ההינתקות לחזור שנית". דנון פנה אל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, וביקש ממנו לפתוח בקמפיין המיועד לכלל הציבור בישראל, ולהודיע שכל מי שנפגע כתוצאה מההקפאה יכול ומוזמן להגיש פנייה למשרד הביטחון על-מנת לקבל את הפיצוי המגיע לו.