דומה שישראל מסתגרת בתוך עצמה, תוך יישום הפסוק "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". בניית החומה הייתה צעד חשוב בהסתגרות זאת, בפני המרחב הקרוב לנו. שני השרים הקיצוניים, אביגדור ליברמן ואליהו ישי, מחדדים מגמה זאת של שנאת זרים והסתה צדקנית נגד מדינות נאורות וגופים הומניטריים. זאת על-חשבון בנייה ופיתוח. מדיניות החוץ של ליברמן לא פתחה נתיבים חדשים אלא סגרה נתיבים ותיקים, תוך יצירת מצב של בידוד בינלאומי, והרס יחסינו עם בעלת בריתנו באזור - טורקיה, תוך התנגדות לשיקום היחסים. סממן לבידוד המעמיק הוא דו"ח הקונסולים של מדינות האיחוד האירופי בירושלים המזרחית, שהמליצו השבוע על הצבת משקיפים זרים בעיר, והתנגדות פעילה של מדינות האיחוד למהלכי ההרס והייהוד שנוקטת ישראל בירושלים המזרחית. עבדאללה מלך ירדן ביטל לאחרונה פגישה עם בנימין נתניהו, בהצביעו על הקיפאון שבאשמת ישראל בשיחות השלום. המלך הגדיר את מדיניות ישראל כמזיקה. הרס מלון שפרד בירושלים המזרחית, מייצג הרס שכיות-חמדה שהעניקו לעיר המזרחית את צביונה ההיסטורי והמיוחד, והפכוה כה קסומה למטיילים. השבוע התבשרנו גם על הסגה נוספת של הסטטוס קוו בעיר, עקב פתיחת אזור "הכותל הקטן" ברובע המוסלמי למתפללים יהודים. פעולות אלו זוכות לגינוי בינלאומי, אך תגובת ישראל היא צפצוף אחד ארוך. ההסתגרות מתבטאת גם בגל עכור של שנאת זרים והתעמרות בפליטים ובעובדים זרים. אנו מסתגרים בתוך עצמנו, תוך ניסיון לאכוף הומוגניות מחליאה. כך יוצאת יוזמת החקירה המקארתיסטית נגד ארגוני זכויות האדם וארגוני שמאל. כאן מדובר בהסתגרות מפני יציאת אינפורמציה חופשית המציבה ראי מול פנינו ומדווחת על העוולות שקורות כאן. בכך הושלם מעגל ההסתגרות: מעשי עוולה, לאומנות ופשיזם מבית, והשתקת זרימת אינפורמציה חופשית ומגוון דעות. ישראל חדלה להיות דמוקרטיה במובן המקובל, והפכה לאתנוצנטרית, דתית וגזענית. שוב לא נהנה מהחופש ורוחב הדעות, מהתחושה שאנו בני העולם כולו. הפכנו מוקצים, ושקועים עד צוואר בגישות מסתגרות ושונאות זרים. מגמות הסתגרות אלה באות מכוח רוב פרלמנטרי של הימין והימין הקיצוני, העושים ככל העולה על רוחם. מצטייר שהדבר היחיד היכול לשנות דברים ולפרוץ את ההסתגרות - הוא לחץ חיצוני על ישראל. רוב אזרחי ישראל אדישים למתרחש, כל זמן שהתקשורת מטמטמת אותם וחונקת מידע על עוולות, וכל זמן שהכלכלה במצב סביר. אלא שמתברר שארה"ב הורידה פרופיל בסכסוך הזה, והאיחוד האירופי אינו עושה כמעט דבר. נשמת האומה מתפללת לשינוי, למים חיים של שפיות וטוהר בים הסיאוב הזה. אלא שאלה - מאין יבואו?