רבות נכתב ונאמר בעד ונגד העלאת התמלוגים על הגז, כאשר המאבק הפך להיות אחד המאבקים הגדולים והמתוקשרים בחברה הישראלית, כנגד מדיניות ממשלתית רשלנית וחברות ענק שמנסות לנצל את הציבור. עיתונאים, פרשנים, מומחים ואפילו פוליטיקאים הביעו את עמדתם בנושא, כאשר נשמעו טיעונים בעד ונגד העלאת התמלוגים.
בעוד חברת הכנסת שלי יחימוביץ מהעבודה וחברי כנסת אחרים כמו
יוחנן פלסנר מקדימה תקפו, באומץ יש לומר, את ברוני הגז ודרשו את העלאת התמלוגים, בוחרים חברי כנסת אחרים כמו
יואל חסון מקדימה ושר התשתיות
עוזי לנדאו מישראל בתינו לייצג את ברוני הגז, ומציגים טיעונים שונים ומשונים כנגד העלאת התמלוגים. מעבר לכך שמדובר בוויכוח שיעצב את עתידה הכלכלי של מדינת ישראל, מדובר גם על נושא מהותי לדמוקרטיה הישראלית, ולכן העובדה שדווקא מנהיגי המפלגות הגדולות בישראל לא מביעות עמדה ברורה בנושא, צריכה להדאיג אותנו אפילו יותר מתוצאות המאבק עצמו.
המנהיגים של שלושת המפלגות הגדולות בישראל, חוץ מליברמן שתומך בבעלי ההון, בוחרים לשתוק בסוגיית הגז שנמצא בכותרות של כל העיתונים, ובפתיח של כל תוכניות החדשות כבר חודשים ארוכים.
אהוד ברק, למשל, מאז ההתפרצות של הנושא לאג'נדה הציבורית לא הביעה אפילו פעם אחת את עמדתו בפומבי, לא בתקשורת ולא בסיעת העבודה.
לא ברור כיצד מנהיג של מפלגה, שאמורה להיות המפלגה החברתית הגדולה של ישראל, מרשה לעצמה להתעלם לחלוטין מנושא חברתי מהמעלה הראשונה, שישפיעה על החברה הישראלית כולה בעשורים הקרובים. באותו האופן ולא פחות חמור מכך לא ברור כיצד
ציפי לבני מנהיגת האופוזיציה, שמתיימרת להיות מנהיגה מזן אחר, גם היא נוקטת במדיניות השתיקה, בעוד חברים במפלגתה בוגדים באינטרס הציבורי ויוצאים כנגד וועדת שישינסקי.
האבסורד הגדול מגיעה אבל דווקא מראש הממשלה, שגם הוא למרבה הפלא, בחר עד היום לא להתייחס באופן ישיר לסוגיית התמלוגים, והתחמק מהצגת עמדה ברורה בנושא. ביבי בעקביות הטיל את האחריות על שר האוצר ועל וועדות חיצוניות, כשהוא מתעלם מהדיון הציבורי, ועושה הכול כדי לא להביע עמדה נחרצת, שמתבקשת ממנו כראש ממשלה יותר מאשר כל אדם אחר.
העובדה שהמנהיגים של המדינה שותקים פוגעת במאבק החברתי של האזרחים כנגד חברות הגז, אבל חמור מכך היא מעידה יותר מכל על חולשת ההנהגה והשלטון בישראל. בעוד שאזרחים רבים, כמו נגיד בנק ישראל חברים בוועדת שישינסקי ואנשי ציבור ואקדמיה, הביעו עמדה ברורה והחלטית כנגד הניסיון של ברוני הגז לכפות בכוחניות על הציבור את עמדותיהם, מנהיגי המדינה שומרים על עמימות בנושא, כי הם מפחדים מההשפעה שיש לבעלי ההון על מעמדם.
השתיקה הרועמת הזאת של מנהיגי המדינה, והיכולת של בעלי ההון להשפיעה על עמדות המנהיגים בישראל, היא דבר שצריך להדאיג כל אחד ואחד מאיתנו בין אם הוא תומך בהעלאת התמלוגים, או מתנגד לה.
במקום שהמנהיגים שלנו יפעלו למען העניין הציבורי ויציגו עמדה ברורה, הם נוקטים בעמדה רפויה ועמומה אל מול בעלי ההון, ומאפשרים להם לכן להטיל אימה על חברי כנסת וממשלה האחרים, ועל הציבור כולו. לבעלי ההון ישנם אינטרסים כלכליים רבים, ואם המנהיגים לא יעמדו היום וישמרו על האינטרס הציבורי, אז הם לא יעשו זאת גם במגוון של נושאים אחרים, ולכן חשוב שכל האזרחים ידרשו מהמנהיגים להביעה עמדה ברורה בנושא.
לבני, ברק וביבי נבחרו כדי לייצג את האינטרס הציבורי ולא את האינטרס של בעלי ההון, ולכן הם חייבים להביעה עמדה בנושא. גם אם הם חושבים שהעלאת התמלוגים תפגע באזרחים, עמדה שהיא כנראה שגויה, עדיף שהם יגידו את זה לעם ויסבירו את עצמם, מאשר שימשיכו לשמור על זכות של שתיקה, שלא מוקנית ולא ראויה לאלה שמתיימרים להנהיג את המדינה.
