X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
המזרח התיכון שקט מעל אלפיים שנה כשחיו בו יהודים לצד מוסלמים בהרמוניה משותפת למה? כי לא היה להם את הגרוע מכל: סמל איזה סמל? סמל הרעיון הציוני, סמל אימפריאליסטי ענק-ממדים, שעשה דרכו להשתלטות קולוניאליסטית
▪  ▪  ▪
סמל רע [צילום: פלאש 90]

השבוע הזה היה מאוד מאתגר מבחינתי. אנו, בארגון השמאל "סלון דבורה", הבענו עניין בנושא יצירת סמל לארגוננו. לא בכל יום מייצרים סמל. לרוב הארגונים ה"רציניים" והמפלגות בכנסת - יש סמל. וכן גם על דגלה של מדינת ישראל.
הרצנו רעיונות שונים ומגוונים, כל אחד משלו, אך הסתבכנו בהגעה לסמל הראוי. היו בתוכנו כאלו אשר חששו שמא הדבר יפגע בכימיה המשותפת הסוררת בינינו עקב ויכוח עמוק ומעמיק בנושא. זה לא צחוק, אנו עובדים יחדיו באופן משותף ומוצלח כבר לא מעט זמן.
אך כאמור, הסתבכנו. לא הצלחנו להגיע להחלטה שבה כולם יביעו הסכמה מלאה וכנה על סמל לארגון סלון דבורה. כל אחד הציע והמליץ ובד בבד דחה את הסמל שהציע האחר. זה היה מתיש. זה היה כל-כך מתיש ומייסר, בזבוז אנרגיות, ויכוחים ארוכים שלא נגמרים, ולעתים חשש אמיתי לארגון אותו אנו מפעילים. ומה רצינו? רק סמל וזהו.
לאחר מכן החלטנו כי יש לשנות גישה, כי באמת שבלתי אפשרי היה להמשיך. העלינו שאלה לדיון: מדוע אנו רוצים סמל? ומהיכן נולד בכלל רצון זה? חלק טענו שזה רצון להגדרה עצמית ואחרים שמדובר בדבר יפה כשלעצמו וראוי שייעשה. הטענה הראשונה מקוממת. היא מקוממת מכיוון שהרצון להגדרה עצמית מתבצע לרוב על-ידי מי החושש לקיומו, המרגיש מאוים והמעוניין להילחם בסובבים.
אביב גפן, הזמר המצליח בישראל בכל הזמנים לפרק זמן הארוך ביותר, טען בזמנו בראיון עם דודו טופז שהאיפור שעל פניו אינו נמצא שם כל העת, אלא רק כשהוא מופיע. זוהי מסיכה הקוראת "אל תגעו בי". וסמל, אם תרצו או לא, הוא גם כן בעצם סוג של מסיכה. איפור באמצעותו נוהגים להתקשט ולהסתתר מפני הסובב אותו. אין בו אמת של ממש.

סמל לשמצה

והמזרח התיכון? שקט במשך מעל 2,000 שנה, בו חיו יהודים לצד מוסלמים, ללא פחד ומורא. הרמוניה משותפת שלא הייתה מביישת את הנאורים הגדולים ביותר במערב. ולמה? כי לא היה להם את הגרוע מכל: סמל. כל זה נכון כמובן, עד לחדירת הרעיון הציוני, סמל אימפריאליסטי ענק-ממדים בפני עצמו, בסוף המאה ה-19, שעשה דרכו להשתלטות קולוניאליסטית במזרח התיכון.
אין ובלתי אפשרי היה להמשיך השקט והשלווה, כשהרעיון הציוני מבקש לקטלג בני אנוש על-פי דתם בלבד. מחד-גיסא זמין הוא ליהודים, ומאידך-גיסא מגרש מתוכו לא-יהודים. ובאופן טבעי מי שהוזמן לתוכו - לרוב גם הצטרף. יהודים רבים מהמזרח התיכון ומהגלובוס בכלל - מצאו את עצמם בתוך הסמל הידוע לשמצה, שבתכליתו הוא גזען, מפלה, פרימיטיבי, ופולשני להחריד.
אלמלא אותו סמל/רעיון ציוני, במהלך סוף המאה ה-19, ברור מן הסתם שהשקט במזרח התיכון היה נמשך, בדיוק כפי שהתנהל במשך מעל 2,000 שנים, בהן יהודים ומוסלמים ונוצרים ונוספים ידעו לחיות ללא דם המלחמות של ימינו, דרכו מתנהל המזרח התיכון באופן יומיומי.
הרצון לסמל מצד יהדות המערב, שביקשה להקים סוג של בית לאחר אימת השואה, הגיע דווקא מתוך אותו רצון של "מאשים וקרבן". ה"אני מאשים" של יהדות מערב אירופה שהייתה בעצמה קרבן לשנאה ולגזענות מצד השלטון הנאצי, מצא את עצמו אוחז בפלשתינים בהופכם הם עצמם לקרבן משלהם. ידוע שהפסיכופתים והאנסים הארורים ביותר היו בהתחלה קרבן - בטרם התהליך אשר הפך אותם למפלצות חדות שיניים.
וכן זוהי התנהגות פסולה מהיסוד, זוהי התנהגות מרושעת ונבזית ויש לגדעה בהקדם האפשרי. אם לא היה התבשיל לכך מוכן מיד לאחר הקמת מדינת ישראל, הרי שהיום מן הראוי להודות בטעות. אין ולא יהיה שלום כל עוד יתנוססו מעליו סמלים והגדרות רעיוניות המפלות בין אדם לאדם. אין ולא יהיה לעולם שלום בין בני אנוש כל עוד קישוטים ואיפורים יכסו את פניהם. רק יצירת תרבות שווה ללא הגדרות מדיניות הכוללות בתוכן הבדלי דת, גזע ומין - היא אשר תוכל גם להביא את תושביו לאמון הדדי, נטול גחמות ושגעונות.

הכותב הוא יושב-ראש ארגון סלון דבורה.
תאריך:  20/01/2011   |   עודכן:  20/01/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 דודו טופז / Dudu Topaz
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סמל מלחמה
תגובות  [ 19 ] מוצגות  [ 19 ]  כתוב תגובה 
1
תודה לקיריל!
ע. הנביא  |  20/01/11 16:43
2
ההבדל בן תלוש לשקרן
אלישמע  |  20/01/11 17:59
 
- אלישמע איש קטן ומתוסכל,
טוני007  |  20/01/11 19:05
 
- לא השתנקת בהתקף הפסיכוטי?
יוסף יוסף  |  20/01/11 21:24
 
- טוני זה בדרך כלל שם של ספר
יוני שדה  |  21/01/11 01:09
 
- אמרתי לא פעם ואגיד זאת שוב
אלישמע  |  21/01/11 10:50
3
קיריל הדר חד וצודק מתמיד
יוסף השופט  |  20/01/11 19:10
4
לא הבנתי למה אתה לא -
על צד שמאל  |  20/01/11 19:45
5
הציונות תחל מלחמת עולם שלישית
סרבן מולד  |  20/01/11 23:27
 
- במדרג המבחילים סרבן במקום1 ל"ת
אלישמע  |  21/01/11 11:00
6
ריקוד בובות הסמרטוטים
יוני שדה  |  21/01/11 01:03
7
ומה עם קצת עובדות אמיתיות ?
קוסא מחשי  |  21/01/11 02:03
8
שקרים במאמר ועיוותי מציאות :
סלון פיקציה האנרכ  |  21/01/11 02:10
9
לקלינסקי.רז.ולכל צד שמאל.
מהפך 77  |  21/01/11 07:30
10
על זה ביתי תאמר:הוא חי בקוקוס ל"ת
איש ארצי  |  21/01/11 11:05
11
איסלאם 2000 שנה?! מתי השמאל ל"ת
ידע עובדות  |  21/01/11 15:14
12
בוגדים?
שמעון עזר  |  21/01/11 19:36
13
צודק
ארז צ.  |  22/01/11 12:41
14
סלון דבורה, זה לא מספרה ? ל"ת
ישי ח  |  22/01/11 21:00
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עופר לנדוי
תגליות הגז העצומות של השנה האחרונה הם שינוי אסטרטגי אמיתי במצב הכלכלי של מדינת ישראל    הן מהוות הזדמנות אמיתית לפיתוח עסקים קטנים והפיכת אזורי הפריפריה לאזורי פיתוח יזמות
אביב איינהורן
הסיכונים למערכת המחשבים רבים    נתונים הם לב העסק ונחוצים לקיומו בדיוק כמו תזרים מזומנים    דווקא בגלל חשיבותם, קיימת נטייה בעסקים רבים לשמור את הנתונים המגובים קרוב, מאוד קרוב - בהישג יד ובטווח ראייה    למרות התפיסה הרווחת, הטכנולוגיה של גיבוי מקוון התבגרה, התחום בשל, ומאפשר דווקא יותר נגישות, שליטה על המידע והגנה
עדי פלאוט
במהלך העבודה השוטפת, המנכ"ל לא עוקב מקרוב אחרי הסחורה שנמכרה ועלול לחשב לא נכון כמה כסף ירד ב-15 לחודש    לכאורה נשאר לו יותר רווח ביד - אבל בפועל הוא גם צריך לשלם אחוז גבוה יותר של מע"מ    מספיק שעשיתם טעות כזאת רק פעם אחת, כדי שבמשך חודשים לאחר מכן תגררו את הגירעון הזה. אז איך יוצאים מזה?
יאן קליימן
על תביעה ייצוגית שהוגשה לאחרונה לביהמ"ש נגד הבנקים והסבר על מדד בסיס ומדד ידוע
ענת פרסמן
אם כבר החלטת למכור את העסק זה בוודאי הצעד הנכון ביותר עבורך    יחד עם זאת, רק אחרי תחילת התהליך בעלי עסקים רבים מגלים עד כמה זה תובעני
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il