שימעו סיפור.
בארה"ב חי מיליארדר ממוצא יהודי הונגרי בשם ג'ורג' סורוס, התוקף את ישראל בכל הזדמנות. זה איש של ניגודים: מיליארדר, שעל-ידי ספקולציה בשערי מטבעות הפיל כלכלות של מדינות ואמלל המוני בני אדם, ומאידך שמאלן קיצוני. כספים של סורוס עומדים מאחורי מערכת גדולה של ארגוני חזית, שבעזרתם הוא מקדם את מדיניותו המהפכנית-שמאלנית. סורוס, שמטבע הדברים תומך באובמה, שנוא באמריקה על הימין הרפובליקני ועל המחנה השמרני בכלל. בין היתר הוא משמש מטרה לחיציו של פרשן רשת ה"פוקס ניוז" המפורסם, גלן בק.
לפני שנמשיך במעללי סורוס, נספר על שתי מהפכות שהוא לא היה מעורב בהן, אך הן תורמות להבנת השיטה. בשנת 1970 בחרה צ'ילה את הסוציאליסט סלבדור איינדה כנשיא המדינה, למורת רוחה של אמריקה. בשנת 1973 פרצה בצ'ילה מהפכה, שבה לפי הוויקיפדיה "ארה"ב מימנה פעולות גלויות וסמויות נגד איינדה כדי להפיל את משטרו".
זכור, למשל, שהם קנו את איגוד נהגי המשאיות, שבמדינה שאורכה כמה אלפי קילומטרים, הוא רב-כוח. איינדה הורד בכוח על-ידי החונטה הצבאית של פינושה, ונרצח. גם אם כוחות פנימיים, אזרחיים וצבאיים, חוללו את המהפכה, היו לה מושכי חוטים מבחוץ. לאמריקנים יש שם לחתרנות תחת משטר בלתי רצוי בארץ זרה: "דה-סטביליזציה", ערעור היציבות.
בשנת 1980, בפולין, פתחה תנועת הפועלים "סולידאריות" בנמל גדנסק בשביתות שהתפשטו בכל הארץ. לאחר מאבק ארוך הגיעה התנועה בשנת 1988לשלטון והפילה את המשטר הקומוניסטי. אין מחלוקת היום, שהמהפכה הזאת הייתה מבצע של דה-סטביליזציה ומאחוריה עמדו האפיפיור וה-CIA האמריקני.
ומכאן, אל מעשיו של ג'ורג' סורוס.
בצ'כוסלובקיה התחוללה "מהפכת הקטיפה" של הסופר והמחזאי ווצלאב הבל, שהפילה את המשטר הקומוניסטי. בגאורגיה הופל הנשיא שוורדנדזה, בעל הקשרים עם מוסקבה, על-ידי "מהפכת הוורדים" - לטובת מיכאיל סאקאשווילי, המועמד הפרו-מערבי. וורדים - למה? מפני שהמפגינים פרצו לפרלמנט עם וורדים בידיהם והורידו את שוורדנדזה בכוח מעל דוכן הנואמים.
ב"המהפכה הכתומה" באוקראינה הפגינו 100,000 בכיכר המרכזית של הבירה קייב ולא זזו מתוך אוהליהם עד שבוטלו הבחירות שהעלו לשלטון את ינוקביץ' הפרו-רוסי ונקבעו בחירות חדשות, שבהן נבחר יושצ'נקו, איש המערב. נפוצו שמועות, שהמפגינים תוגמלו בדולרים.
גלן בק הקרין ב"פוקס-ניוז" ריאיון שסורוס העניק למישהו, ובו גילה בגאווה שהוא בעצמו מימן את שלוש המהפכות - הקטיפה, הוורדים והכתומה - ואף נהנה מכך הנאה מרובה, וגם במהפכות נוספות בחש - בסלובקיה, בקרואטיה , בסרביה. אילולא גילה זאת סורוס בעצמו, ספק אם מישהו היה חושף את טביעות אצבעותיו מאחורי סבך האגודות והעמותות המקומיות שדרכן הזרים את הכסף.
ומאירופה - אל היהודים באמריקה, שם צץ לו ארגון חדש בשם "J-STREET" ("הרחוב היהודי"). ארגון זה הוא חביבו של משטר אובמה ותומך נלהב במדיניותו האנטי-ישראלית. הוא הוקם כדי לרשת את אייפ'ק, השדולה היהודית התומכת בנאמנות במדינת ישראל. ניתן לומר, ש-street J- הוא ארגון אנטי-ישראלי בתחפושת של שדולה ישראלית.
קולט אביטל, חברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה, שימשה כנציגת הארגון בארץ, עד שהתברר לה ש-Street J- עזר לגולדסטון, בעל הדוח הידוע לשמצה, להתקבל אצל חברי קונגרס אמריקנים. מסתמא, לאו-דווקא כדי לתת לנו מחמאות חיפש קשר אליהם. הפרשה נתפרסמה בעיתון Washington Times. אביטל ניסתה להכחיש, כמקובל במקומותינו, אבל העיתון פרסם את ההקלטה והוכיח שכל מילה אמת. אח"כ גם יו"ר הארגון, ג'רמי בן-עמי, הודה בחצי פה באמיתות הטענה.
והנה, ג'ורג' סורוס הוא בין מממניה החשובים של J-Street. גם עובדה זאת הוכחשה בתחילה, עד שהוכח שמשפחת סורוס הזרימה לארגון 750,000.דולר!. לפנינו הפעלה קלאסית של שיטת הדה-סטביליזציה נגד יהדות אמריקה המאורגנת, וזאת מתוך מגמה שקופה לפורר את התמיכה בישראל ולבודד אותה.
כיצד נעשה אותו הג'וב על-ידי המשטר הסובייטי בשעתו?
כאן, ממציא השיטה היה קומוניסט גרמני בשם ווילי מינצנברג, שפעל בשליחות הסובייטים בשנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה. תפקידו היה להכניס את ממלכת הרשע הקומוניסטית אל תוך טרקליני המערב, להעניק לתליינים לגיטימציה, מהוגנות ומכובדות אקדמית אינטלקטואלית. בקיצור, לטהר את השרץ.
מינצנברג הקים יער של ארגוני -חזית, תמימים לכאורה:"ליגה עולמית נגד האימפריאליזם", "קרן סעד בינלאומית", "ליגה אנטי-נאצית הוליוודית", הוצאות לאור, עיתונים ומגזינים, תיאטראות ואולפני הסרטה, מועדוני ספרים, ארגוני צדקה, עמותות להגנה על זכויות האדם. הוא הצליח לרתום לעגלת התעמולה שלו סופרים, פילוסופים, פרופסורים ומדינאים ידועי שם, והכל לכאורה למען עולם צודק יותר.
עצם קשירת שמותיהם של אינטלקטואלים ומעצבי דעת קהל עם השלטון הסובייטי העניקה לו הכשר. הדמויות האלה כונו "fellow travelers", דהיינו "טרמפיסטים". לנין כינה אותם - "useful idiots" - אידיוטים מועילים. ואכן, המשטר הקומוניסטי זכה בחוגים "המתקדמים" לסלחנות מוסרית למרות כל פשעיו, בהיותו כביכול "עולם המחר, הקדמה והשלום".
נשמע מוכר? והרי זה בדיוק מה שקורה אצלנו: עיוורון מוסרי כלפי פשעי מחבלים ורמיסת זכויות האדם על-ידי משטרים ערבים, ביחד עם הפניית עודפי הצדקנות נגד ישראל.
האם גם עלינו מפעילים דה-סטביליזציה? וביתר דיוק: האם מסע הדה-לגיטימציה העולמי נגד ישראל מטרתו דה-סטביליזציה? האם מינצנברגים פועלים בתוכנו? (אגב, מינצנברג הוקיע לבסוף את משפטי הראווה של שנות ה-30, גורש מן המפלגה הקומוניסטית ובשעת 1940, בצרפת, נרצח. כנראה, ע"י שליחי סטלין).
ובחזרה לשאלה, האם יש אצלנו ארגונים ואישי ציבור המופעלים, אפילו
בתום לב, כ-useful idiots מטעם מושכי חוטים מבחוץ?
לכאורה, אין מה לחקור באותה וועדת חקירה פרלמנטארית שיזמה סיעת "ישראל ביתנו". ארגונים כמו "
שלום עכשיו" וב"בצלם" מדווחים לרשם העמותות בגלוי על מקורותיהם הכספיים ואינם מסתירים, שהאיחוד האירופי וכל מיני ארגונים מטעם מעצמות זרות נמנים על תורמיהם. כמו-כן, אין צורך בחקירה כדי לקבוע שמדינות זרות אינן זורקות מיליוני דולרים סתם ככה, "לשם שמיים", ובמקרה דנן תכלית הכספים ברורה: להביא את היהודים בא"י להסכים לחלק את ארצם ואת בירתם, להפוך מאות-אלפים מהם לפליטים ולשתול מדינה פלשתינית עוינת בלב מולדתם. וכל זה, תחת דגלי השלום, הדמוקרטיה וזכויות האדם: מינצנברג במיטבו, דה-סטביליזציה קלאסית..
בימים אלה פרסם הארגון "אם תרצו" מחקר חדש, לפיו לא רק כספים עוינים מן המערב זורמים לתוך עמותות ישראליות, אלא גם כסף ערבי. גוף היושב ברמאללה, NDC, תמך עד עתה ב-13 ארגוני שמאל ישראלים בהיקף של כ-2 מיליון דולר. למשל: 450,000 דולר ל"מוקד להגנת הפרט", כ-400,000 דולר לארגון "בצלם". באופן מוצהר הכספים באים משווייץ, שוודיה, הולנד ודנמרק, וזו כשלעצמה שערורייה המחייבת חקירה. כי מה פתאום מדינות זרות בוחשות כאן? האם ישראל הייתה מעיזה להתערב כך בעניינים פנימיים, שנויים במחלוקת, של ארצות אחרות?
וועדה פרלמנטרית צריכה - ויכולה - להזמין גם ראש ממשלה ושר חוץ ולשאול אותם, מה עושה ממשלת ישראל בתגובה? ומה היא עושה כדי להפסיק את הפגיעה החצופה הזאת בריבונותה ובדמוקרטיה שלה? זאת במיוחד, נוכח הכתוב בקריטריונים לקבלת תרומות מן ה-NDC, כי מקבל התמיכה מחויב "לפעילות למעקב אחר הפרות זכויות אדם של 'צבא הכיבוש הישראלי', תיעודן וניהול תעמולה ופעילות משפטית בקשר להפרות אלה".
מובן, שעמידה בקריטריונים אלה תשמן את גלגלי "בצלם", "שוברים שתיקה", "רופאים למען זכויות אדם", "המוקד להגנת הפרט", "במקום", "יש דין", "עדאלה", "קו לעובד", "האגודה למען זכויות האזרח בישראל", הנמנים על מקבלי הכספים.
ועוד: ככל שענן הגז המדמיע בבלעין ובנעלין סמיך יותר, הסיכוי של הארגונים המשתתפים בהפגנות לקבל כסף - גדל. ואם יש פצועים ועצורים, על אחת כמה וכמה. מכאן, שהמרחק בין הכסף הזר לפגיעה בחיילינו ובשוטרינו ובסדר הציבורי ובביטחון שלנו - קצר מאד.
אלא, שהגוף הזה, NDC, בעל התקציב השנתי של 19 מיליון דולר, הוקם על-ידי ארגון אחר - WA שמו, המזרים אליו סכומים שונים, והוא קשור ישירות למדינות ערב ולארגונים תומכי טרור. בין מממניו יש גוף התומך במשפחות שהידים ו"בשמירה על הזהות הערבית-איסלאמית של ירושלים.