טיפול בתזונה בילדים מעוכבי גדילה

1. חיזוק העיכול: בניית תפריט יומי מאוזן ובסיסי העונה על הצרכים התזונתיים של הילד ועיצוב הרגלי אכילה נכונים שייתמכו בחיזוק העיכול. תפריט זה מתבסס על מזון חם ומבושל כגון: מרקים, דייסות, קונג'י ותבשילים למיניהם. הרכיבים העיקריים בבישול הם: ירקות קשים ודגנים כגון אורז לבן וקוואקר שמתאימים לרוב הילדים. במצבים של רזון ויובש ניתן להשתמש גם במוצרי חיטה כגון קוסקוס ואטריות חיטה; 2. מזונות שתומכים בבניית רקמות הגוף: הוספה לתפריט הבסיסי מזונות עשירים בחלבון ושומן שעברו בישול ולעיתים אף במצב טחון (כמו מרק עם כדורי בשר), מנות קטנות של חלבון לארוחה (מנה בגודל האגרוף של הילד), לפחות פעמיים ביום אך לא בשעות הערב; 3. שימוש במזונות-על: לאחר שהתפריט הבסיסי מקבל יציבות, ניתן להשתמש במזונות-על מיוחדים ומרוכזים על-מנת לעודד את תהליך הגדילה בצורה ממוקדת ומכוונת. השימוש במזונות-על צריך להיות מתון ועל בסיס קבוע לאורך זמן על-מנת להשיג תוצאות. מזונות-העל מזינים את הגוף ברמה של התמציות, כלומר את ה-"Jing" ואת צ'י הכליות. בין מזונות-העל ניתן למצוא את החמאה המזוככת (ghee), אצת כלורלה, מזון מלכות, מרק מח עצמות ושמן כבד הקוד.

דוגמאות למזונות עשירים ב-Qi:

• דגנים: אורז, חיטה, שיפון, תירס, שעורה, שבולת שועל;

• קטניות: שעועית, עדשים, חומוס, אפונה, טמפה;

• ירקות: ירקות שורש ודלועים כגון שורש פטרוזיליה, גזר, דלעת, כרוב;

• פירות: תפוח, אגס, שזיף, משמש, רימון, חבוש.

דוגמאות למזונות עשירים ב-Wei:

• חלבון מהחי: בשר, עוף, הודו, דגים, ביצים, חלב, גבינות;

• שמן ושומן: חמאה, אגוזים, אבוקדו, שמנים צמחיים

ביבליוגרפיה:

The Merck Manual, Second Home Edition, page 1537-1538, Healing with Whole Foods, Paul Pitchford, page 293-296, The Tao of Healthy Eating, Bob Flaws, page 9-11, The Book of Jook, Bob Flaws, page 8-15.

גורמים רבים משפיעים על תהליך הצמיחה שלנו. הגורם החשוב ביותר המשפיע על קומתו של האדם הוא הגורם התורשתי. אולם הגדילה מושפעת מגורמים נוספים כגון: מצבו התזונתי של הילד, מצבו הבריאותי הכללי, המערך ההורמונלי שלו ומצבו הפסיכוסוציאלי. כאשר מבחינה תורשתית אין בעיה (כלומר ההורים אינם נמוכים באופן יוצא דופן ודפוס הגדילה של ההורים היה נורמלי) ומבחינה הורמנלית אין בעיה (בבדיקת דם יש רמות מספקות של הורמון גדילה), יש להתייחס לתזונתו של הילד, להרגלי התזונה של המשפחה ולדינמיקה בבית ובגן סביב שולחן האוכל. ברפואה הסינית, ניתן דגש מיוחד לאופן עיבוד המזון ולאנרגטיקה של המזון. כלומר, מה ההשפעה של המזון מבחינת טמפרטורה, לחות ותנועה על הילד ובאיזו הצלחה המזון יתעכל ויספג (למזונות השונים יכולת לחמם או לקרר את הגוף, ללחלח או לייבש, לכווץ או לעודד תנועה. כך לדוגמה: הכוסמת מחממת, מייבשת ומכווצת, לעומת החסה שמקררת, מלחלחת ומניעה). קיימת התייחסות ליחס הנכון בין מזונות עשירים בקלוריות, כבדים ודחוסים, לבין מזונות קלים ואוריריים. יחס זה משפיע על היכולת של מערכת העיכול לעכל בהצלחה את המזון ולבנות את רקמות הגוף.

גם אצל ילדים מעוכבי גדילה, תזונה מאוזנת מכילה מזונות משני הסוגים, אך על-מנת לשמור על עיכול חזק ותקין שיתמוך בתהליך הצמיחה, רצוי לאכול באופן יחסי מעט יותר מזונות עשירים ב-Qi ופחות מזונות עשירים ב-Wei. התזונה המערבית המודרנית מדגישה את חשיבותם של מזונות Wei כבדים ועשירים (כגון: ביצים, בשר, גבינות קשות, גבינות למריחה, שמנת, חמאה, שמן). כולם חשובים לצמיחה וגדילה של ילדים, אך אינה מתייחסת בהכרח לטמפרטורה בה המזון נאכל והאם הוא עובר בישול. ללא מערכת עיכול חזקה שיכולה לפרק ולספוג מזונות אלו, קרוב לוודאי שייצרו סטגנציה בצינור העיכול, לחות וליחה ומצבים פתולוגיים רבים שעלולים לפגוע בתהליך הגדילה.

על-פי הרפואה הסינית, תהליך העיכול בגוף האדם דומה לזה של זיקוק אלכוהול. התהליך מתחיל בקיבה. הקיבה מקבילה לסיר גדול על האש או לחבית תסיסה. מזון ונוזלים נכנסים לקיבה ועוברים תהליך של "הבשלה והרקבה". במילים אחרות, המזון עובר פירוק במערכת העיכול עד למרקם של מרק או בלילה בטמ"פ של 42-38 מעלות ואיכות זו הכרחית על-מנת שתהליך העיכול יושלם במלואו. האש מתחת לסיר מקבילה למושג הסיני של הטחול / לבלב. איברים אלו שולטים על פעילות מערכת העיכול (Spleen Qi/Yang). הצ'י של הטחול, כמו אש מתחת למזקקה, מבשל ומתסיס את תכולת הסיר וכך מפריד בין התמציות הטהורות למשקע ודוחף את התמצית הטהורה כלפי מעלה. כלומר, חומו של הטחול מאפשר את השינוי והשינוע של מזון ונוזלים. ברפואה הסינית, לכל מזון יש טעם, טמפרטורה, כיוון, איבר מושפע, תפקיד, אינדיקציה וקונטרה אינדיקציה לשימוש בו. על-ידי הכרת האיכויות השונות של המזון (איכויות אלו נבדקו במשך 2,000 שנות ניסיון מוכח של הרפואה הסינית) ועל-ידי אבחון נכון של המטופל, אפשר לדעת כיצד המזון ישפיע על כל אדם ואדם. כלומר, האם המזון יעזור לריפוי או יגרום למחלה. כך לדוגמא: אורז שטעמו מתקתק, בעל טמפרטורה ניטרלית, וכיוון אנרגטי העולה כלפי מעלה. האורז עוזר לייצור הצ'י בגוף ומעודד את חיזוק העיכול. מנגד, נוכל לבחון את בשר הבקר שטעמו מתקתק, הוא בעל טמפרטורה חמימה וכיוונו האנרגטי יורד מטה. אם נשווה בין ההשפעות הטיפוליות של שני המזונות, נראה כי לאורז אפקט של חיזוק הצ'י (האנרגיה הכללית של הגוף), בעוד שהאפקט של הבשר הוא הזנת הדם. השוני העקרוני בין שני סוגי המזונות הללו הינו הבסיס לחלוקה בין כל המזונות. מסיבה זו, האורז נקרא בסינית מזון שמעודד - Qi אנרגיה טהורה (בסינית). הכוונה למזון אוורירי שמעודד את עליית האנרגיה הטהורה של הגוף כלפי מעלה לכיוון הראש ולהזנת המוח. לעומתו, נאפיין את הבשר כמזון המעודד - Wei טעם עשיר (בסינית). הכוונה למזון דחוס, לח או דמי, מעט שומני וחלקלק, שמזין את הדם והאספקט החומרי של הגוף. מזונות מסוג Wei, מזינים מאוד, אך גם נוטים להיות קשים לעיכול ויכולים לגרום לעומס שמפריע לתנועת ה-Qi הטהור כלפי מעלה ולתנועת המשקע כלפי מטה.

בהליך האבחון הקליני, מבדילים תחילה האם מקור הבעיה בצמיחה הוא אורגני או לא אורגני (אורגני בהקשר זה משמעו פיזיולוגי, אנטומי, תפקודי). בבתי החולים (אך לא בקופות החולים), שלב אבחוני זה מתבצע על-ידי צוות רב-מקצועי הכולל: תזונאית קלינית, פסיכלוג/ית קליני/ת ולעיתים קרובות גם מרפא בעיסוק. הצוות מאבחן האם הבעיה קשורה בכלכלה התזונתית של הילד, בטכניקת האכילה של הילד, באינטראקציה עם ההורים סביב שולחן האוכל או בבעיה פסיכוסוציאלית אחרת. במידה והממצאים במבדק זה מתבררים כתקינים, הילד ממשיך לאבחון מעמיק יותר הכולל: בירור אנדוקרינולוגי (הורמונלי), בדיקות דם מקיפות ואבחון בעיות ספיגה. ברוב המוחלט של המקרים מתברר, כי הבעיה איננה אורגנית, כלומר גורמים כמו: אופן האכילה וההאכלה, הרכב המזון וסביבתו המשפחתית והחברתית של הילד - הם בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר. גורמים כמו: קצב האכילה, דחיית מזון עקב מרקם מזון שאיננו מתאים לחך הילד, בעיות בליעה, לעיסה וקואורדינציה וחוסר עניין במזון הנובע מחוש טעם שנפגע מעודף ליחה בדרכי הנשימה נבדקים אף הם. כאשר הטיפול מועבר לידי תזונאית קלינית, הרכב המזון יהיה באופן יחסי דל בירקות, דגנים, קטניות וסיבים תזונתיים ועשיר בחלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה ושומן. תודגש החשיבות של מזונות דחוסים ועשירים מבחינה קלורית.