המכה שארה”ב עומדת לחטוף במצרים היא מכה נוספת בסדרת המכות שהממשל האמריקני הנוכחי מביא על עצמו. ממצב בו ארה"ב הייתה המעצמה היחידה בעולם כתוצאה מהתמוטטות הגוש הקומוניסטי, בעקבות תקופת שלטונו של הנשיא רייגן, הצליחו הממשלים של הנשיאים שכיהנו מאז, ובמיוחד הממשל הנוכחי בחצי קדנציה בלבד, להפוך את ארה"ב ללא-מעצמה. את הריק שאותו משאירה ארה"ב עתידה לתפוס קרוב לוודאי המעצמה העולה - סין, והיא זו שתרוויח ככל הנראה בתום המהומות במצרים.
כפי שהנשיא סאדאת קיבל החלטה אסטרטגית להפוך מגרורה סובייטית לבעלת ברית של ארה"ב ובהוראה אחת פשוטה סילק את כל היועצים הסובייטים מארצו, כך עשוי גם מי שיעמוד בראש המדינה המצרית בתום המשבר הנוכחי לנהוג - לגרש את כל הנציגים האמריקנים, ולקשור קשרים עם נציגים סיניים. בעקבות מצרים עלולות ללכת שאר המדינות במזרח התיכון שמזוהות היום עם ארה"ב ובראשן סעודיה. הסינים, צרכני הנפט הלהוטים, ישמחו לקבל אותה כבת-חסות.
הניסיון מלמד שבעלי חסות של סין זוכים למטרייה מלאה של הטבות, החל באספקת נשק תוצרת סין (same same כמו נשק אמריקני), ועד לגיבוי בינלאומי בלתי מסויג הכולל הטלת וטו במועצת הביטחון של האו"ם ללא תנאים והיסוסים. הסינים גם אינם מטיפים מוסר ואינם באים בדרישות בלתי הגיוניות לבעלי בריתם. התמיכה הסינית אף אינה תלויה בדעת קהל, או במה יכתבו מחר הצדקנים בעיתונות. אם אתה מסייע לאינטרסים הסיניים, הסינים מסייעים לאינטרסים שלך - גישה עסקית לחלוטין.
נכון, לסינים עדיין אין נושאות-מטוסים, אבל הם עובדים על זה, ובמצב החובות שחייבת להם ארה"ב, בשלב כלשהו הם פשוט היו מעקלים את נושאות-המטוסים האמריקניות, אילו הדבר היה אפשרי, ואין להוציא תרחיש כזה, דמיוני ככל שיהיה, מגדר אפשרות. לא לחינם קיבל הנשיא אובמה את נשיא סין הו ג'ינטאו בכבוד מלכים בבית הלבן. הוא הרי בעל הבית. הטיפול של אובמה בכלכלה האמריקנית, שהביא להגדלת החוב החיצוני, רק החמיר את המצב. הטיה של אספקת הנפט הסעודי לצד הסינים, במיוחד אם הדבר יהיה מלווה בהשתלטות השריעה על חצי האי ערב, תוריד את האמריקנים על הברכיים, או נמוך מזה.
חבירה של מצרים וערב הסעודית לסין תהווה בין היתר הכרה בכך, שאין בכוחה של ארה"ב לעשות דבר כנגד הגרעין האירני. לא שלסין יש איזשהו אינטרס לעשות משהו בנידון. להפך, סין היא בעלת ברית של אירן. אך דווקא בשל כך, הכרה בחוסר היכולת של ארה"ב למנוע גרעין אירני תחייב את כל מי שחושש ממנו לבקש את שירותי התיווך של מעצמת-העל סין, כדי להסתדר עם המעצמה האזורית הבלתי-נמנעת, אירן.
היחידים שלא יוכלו לעשות זאת הם אנחנו - הישראלים. לכן, נקודות הזכות שאנו צוברים כרגע בעיני השליטים האוטוקרטיים של מצרים, ירדן וערב הסעודית, לא יועילו לנו, גם אם בדרך נס אף אחד מהמשטרים הללו לא ייפול בסופו של דבר. אנחנו קשרנו את גורלנו בגורלה של ארה"ב במידה כזו שנגזר עלינו לטבוע יחד איתם, ולא מן הנמנע שבניסיונות הנואלים להציל את עצמם הם גם יקריבו אותנו לפני כן. אלא אם כן נתנתק מהם, אלא שאז נהיה ברשות עצמנו לטוב ולרע. עלינו להכיר בכך, כי בטווח הלא-כל-כך רחוק, הדרך היחידה שלנו לשרוד היא על-ידי הסתמכות על היכולות הכלכליות, הצבאיות, הטכנולוגיות והמדיניות שלנו בלבד. זה לא יהיה קל, ועלינו להיערך לכך בכל תחומי החיים. כדי להצליח במשימה הזו, אזרחי ישראל כולם יצטרכו להתאחד ולהטות שכם. לא נוכל להמשיך באינדיבידואליזם האגואיסטי המאפיין את התרבות המערבית שאימצנו, ולדרוש מהממשלה שתעשה הכל בשבילנו. אם לא הייתי מפחד להידרדר לקיטש, הייתי מביא כאן ציטוט ידוע מנאום מפורסם של ג'ון פ. קנדי.