מינויו של אלוף גלנט לרמטכ"ל, הסתבך במיוחד, עם מסמך
מבקר המדינה, חוות דעתו של היועץ המשפטי ל
ממשלה ולאור המצב הביטחוני הרגיש שנוצר באיזור. האופציות העומדות בפני שר הביטחון ברק וראש הממשלה נתניהו הן אלו:
א. לתמוך במינוי עד הסוף - ולהסתכן בביטול על-ידי בג"צ, דבר שהם מפחדים ממנו.
ב. למנות את אחד המועמדים הסופיים לתפקיד כמו האלוף גנץ.
ג. להאריך הכהונה של רא"ל אשכנזי, בשלושה חודשים עד מציאת מועמד חדש, דבר שברק לא יסכים.
ד. להמליץ לממשלה על מועמד חדש - כמו האלוף
עוזי דיין, להעביר לוועדת טירקל לבדיקה בתהליך מזורז, ולאחר אישורו - למנותו מיידית עקב המצב הביטחוני הרגיש.
ה. המהלך שנבחר - למנות את אלוף נווה, סגן רמטכ"ל, טרי ולא מנוסה ל-60 יום כרמטכ"ל זמני. אין בחוק תפקיד כזה לכן ניתן למנות את אלוף נווה כסגן עם סמכויות מלאות של רמטכ"ל לתקופה של 60 יום.
מה מכשיר את האלוף דיין לתפקיד
א. האלוף דיין שימש בעברו כסגן הרמטכ"ל.
ב. היה בעברו מפקד סיירת מטכ"ל.
ג. היה בעבר - יו"ר הוועדה לביטחון לאומי.
ד. לא שכח עדיין את משנתו ותורת המלחמה.
מאז שחרורו, עסק בנושאים ביטחוניים וחברתיים, כמו נושא גדר הביטחון ונושאים הקשורים לשכבות החלשות באוכלוסיה. עברו, הכשרתו ועיסוקיו מכשירים אותו לתפקיד הרמטכ"ל, שהיה צריך להיות שלו כבר לפני שנים.
אם אין, לברק או נתניהו משקעים אישיים נגד האלוף עוזי דיין - הוא בהחלט מועמד ראוי זמין, מתאים לעת הזאת. המועמדים האחרים שהיו בפנל הסופי - כמו האלוף גנץ והאלוף קפלינסקי, למרות היותם קצינים מוכשרים ובעלי נתוני רמטכ"לות, הרי ברגעי האמת, במלחמת לבנון ה-II, כאשר מומחיותם, אומץ ליבם וכושרם הצבאי האסטרטגי היה נחוץ - הם לא עמדו במבחן המלחמה - התבטלו בפני הרמטכ"ל האווירי
דן חלוץ, התקפלו בפניו ופחדו לצאת נגדו, כאשר מעמדו כבודו וגורל המבצע כולו היה במשבר צבאי פיקודי.
הציבור וגם הצבא על חייליו, קציניו ואנשי המילואים מצפה ממפקדיו ללכת בראש המחנה ועם אומץ לב ולא להסתתר מאחורי החצאית של הרמטכ"ל. בשל נתונים אלה שני המועמדים הסופיים, גנץ וקפלינסקי, להערכתי, לא מתאימים וראויים מבחינה צבאית להיות נבחרים כעומדים בראש הצבא בימים טרופים אלה. הפתרון לכן צריך להיות מהיר חזק ואלגנטי והמועמד שייבחר צריך להיות במסגרת הקריטריונים האלה.
המצב הביטחוני שנוצר במצרים ובירדן עם השלכות על עזה ולבנון, ואפילו הגדה המערבית (היא יש"ע בשפה המודרנית) - מחייב את ממשלת ישראל לפעול מהר ובנחישות. אסור ואין זמן מבחינה ביטחונית להשאיר את צה"ל ללא רמטכ"ל, כי בינתיים האחריות הישירה והמיידית נופלת כולה על ראש הממשלה ושר הביטחון. ולמרות היותם אנשי צבא, מבינים בביטחון, אינם יכולים ומסוגלים למלא תפקיד של רמטכ"ל.
סגן הרמטכ"ל, האלוף נווה, נכנס זה עתה לתפקיד ואינו במעמד וביכולת לשאת בתפקיד הרמטכ"ל ולעת הזאת בקושי בתפקיד סגן הרמטכ"ל. לכן מצפים אזרחי ישראל מהממשלה והעומד בראשה לפעול מהר, נכון למען ביטחון ישראל וצה"ל.
הערות והרהורים:
1. "הפלונטר" של הרמטכ"לות נפתר מעצמו.
2. נתניהו את ברק אילצו למעשה את גלנט לפרוש, ופתחו את המירוץ מחדש, לאחר שהמנצח במירוץ נפסל.
3. מבחינת גלנט ניתן לסכם כך "הקרקע נשמטה מתחת לרגליו".
4. מבחינת תפקיד הרמטכ"ל וכל מינוי אחר ממשלתי בדרג בכיר - נקבע רף חדש של סטנדרטים ערכיים, מוסריים, שלא ניתן יהיה מעתה לוותר עליהם או להתעלם מהם.
5. עכשיו מתחיל מחדש המרוץ לרמטכ"לות. למקומות - היכון - צאו.
6. הטיפול התקשורתי בגלנט - היה מכוער, אגרסיבי ולא הוגן, עם ריח פוליטי לא נעים.
7. התבטאות שר בישראל (מיקי איתן) על רמטכ"ל שכבר מונה או אפילו מועמד שהוא מתנהג ופועל כמפיונר - היא התבטאות מכוערת, גסה ויותר מאומללה, שפגעה באדם שתרם 34 שנים לצה"ל.
8. רוחות רעות, עם ארומה פוליטית שלילית, נשבו לאורך כל הטיפול בגלנט. חבל, לא מתאים ולא מגיע לו.
