בחודש האחרון נחשפו במקביל גם באזור הרי יהודה וגם בצפון הארץ מספר התארגנויות של גברים פלשתינים, אשר מבצעים פעילות פלילית על-רקע לאומני כסוג של מחאה נגד הכיבוש. מסתבר כי בין השאר, נהגו אותם מחבלים לצוד נערות ונשים יהודיות ולאנוס אותן בצורה אכזרית, אונס על-רקע לאומני. בדיקת נתוני הדיווח על מקרי אונס בעשור האחרון, מצביעה על תופעה נרחבת ההולכת ותופסת תאוצה, שבה קורבן עבירת המין היא אישה יהודיה והתוקף הוא פלשתיני. לעיתים אלו שוהים בלתי חוקיים, פלשתינים מהשטחים וערבים ישראלים - הרואים בתקיפה מינית של יהודיות אקט מלחמתי לאומני. ריבוי המקרים, פיזורם הגיאוגרפי ותדירותם צריכים להדליק נורה אדומה בצמרת הביטחונית של ישראל, ולהתריע כי לא מדובר כאן באירוע יוצא דופן או מקומי, אלא בדרך פעולה שיטתית שמטרתה להשפיל ולפגוע בכבודן ובחייהן של יהודיות, לכבוש את גופן ולהתעלל בו כסוג של פעולת תגמול נגד הכיבוש וכביטוי לשנאה כלפינו.
פגיעות מיניות על-רקע לאומני אינן נחלתן רק של מתנחלות שהעזו להתגורר בשטחים, או תימהוניות המטיילות לבדן ביערות. עברייני מין לאומניים מבצעים את זממם אפילו נגד פעילות שלום המגיעות לתמוך במאבק הפלשתיני בהפגנות בשייח ג'ארח, נעלין ובילעין, אפילו שם נאלצו נשים לספוג הטרדות מיניות חוזרות ונשנות עד שהיה צורך מצד המארגנים הנבוכים לקיים סדנאות להתמודדות עם אלימות מינית תמוהה זו כלפי המפגינות שהוטרדו רק משום היותן נשים יהודיות.
נכון, לדאבוננו, תופעת האלימות המינית כלפי נשים וילדות מתרחשת כל הזמן ובכל מקום ואיננה מאפיינת קבוצה עדתית כזאת או אחרת, ואולם, ברגע שאנו מזהים כאן דפוס חוזר ומתרחב של ביצוע עברות מין על-רקע לאומני מצד פלשתינים כלפי יהודיות (או להיפך,אם היה מתגלה שיהודים פוגעים מינית בערביות) הגיעה העת לקרוא לדברים בשמם ולהתייחס לכך כאל פעולת טרור לכל דבר ועניין ואף להכיר בנשים נפגעות טרור מיני ככל יתר נפגעי פעולות איבה, כולל מימון לשיקומן ולהוצאתן מהטראומה שנאלצו לחוות.
ישראל איננה לבדה במאבק נגד טרור מיני לאומני, אלימות מינית היא חלק מהעימותים הצבאיים בקונגו ובסודן, במינמאר, בקוסובו וזכורים לנו גם כשיטת לוחמה במלחמת העולם השניה.
לאור ריבוי מופעי התופעה של טרור מיני באזורי סכסוך שונים ברחבי העולם קיבלה מועצת הביטחון של האום את החלטה מספר 1820 משנת 2007 בה קבעו פה אחד כל 15 המדינות חברות המועצה, כי על מעשי אלימות מינית שנעשים במהלך עימות צבאי ניתן יהיה לתבוע בבית הדין הבינלאומי בהאג. "אונס וצורות אחרות של אלימות מינית, יכולים להוות פשע מלחמה, פשע נגד האנושות או מרכיב של רצח עם". עוד נכתב בהחלטה כי מועצת הביטחון דורשת מכל הקבוצות החמושות המשתתפות בעימות צבאי "להפסיק מיידית של כל האלימות המינית נגד אזרחים".
את ההחלטה ההיסטורית חתמה מועצת הביטחון בהנחייה למזכ"ל האו"ם להכין תוכנית לאיסוף מידע על אלימות מינית בעימותים צבאיים ברחבי העולם, לכן טוב תעשה ממשלת ישראל, אם תאסוף את המידע והנתונים על היקפי תופעת הטרור המיני שמבצעים פלשתינים בישראליות כחלק בלתי נפרד מהסכסוך הערבי ישראלי ותציג אותו בפני עצרת האו"ם וחשוב לא פחות מכך, כי קורבנות הטרור המיני יזכו להכרה ולסל שיקום ככל נפגעי פעולות איבה במדינת ישראל.