תיאטרון הספריה שייסד גרי ביל"ו כתיאטרון איכות המבוסס על בוגרי בית צבי שהפכו למקצוענים, ממשיך לתפוס תאוצה בהנהלתו של מיכה לבינסון, בהצגות שאסור להחמיץ. אחרי הצגת "המתנדב" שלא תישכח (ותמשיך לעלות עוד הרבה), עולה הקומדיה הנפלאה הזו. הליהוק של עודד קוטלר פשוט מושלם. זוג אנגלי, הוא - סוכן נדל"ן מצליח, לורנס (יגאל זקס הנפלא), ואשתו החטובה בוורלי (יעל לבנטל, שרכשה שם של סטנדאפיסטית ושחקנית כובשת, מציגה כאן דמות פתיינית, סקסית לא רגילה), ושניהם מרכזים על כתפיהם את רוב הטקסט והעלילה. מכיוון שבבית השכנה ממול, סו, נערכת מסיבת התה של אביגיל בת ה-15, הם הזמינו אותה אליהם לערב משותף עם עוד זוג, טוני ואנג'לה. טוני (מוריס כהן המקרין גבריות מוחצת, וקסם בלתי נדלה, שזכור היטב מהופעתו ב"רעולים" בתיאטרון הספריה), מהווה אתגר לכיבוש עבור בוורלי המשועממת. רעייתו - אנג'לה, אחות במקצועה (יעל שרוני שמפליאה בעיצוב דמות כה שונה מהיתר, טבעית, כנה וכובשת בחן שלה), מתירה לטוני לרקוד עם בוורלי בריקוד חושני, שהוא בערך משחק מקדים למה שהיא זוממת לגביו. ההורמונים של הצמד הלא נשוי בשיאם. בוורלי משקה את כולם באלכוהול ללא הפסקה, ויוצרת את האווירה שחפצה בה. אלא שלא הכל נתון בידיה. האירוע הבלתי צפוי משנה את כל הנתונים, ומחזיר את החבורה למציאות. חגית דסברג כ"סו" בונה להפליא דמות של גרושה על כל בעיותיה, בעדינות ובמינון הנכון. יעל שרוני מגיעה במונולוג האחרון שלה לשיאה, בהפלת כל המסכות, ומעניקה למחזה את עושר הבעתה. יגאל זקס, הזכור לטוב בין היתר ממשחקו ב"הקרנפים" בתיאטרון נוצר, וב"אוגוסט, מחוז אוסייג'" בהבימה, מקרין את הניסיון והמקצוענות שלו. הוא טבעי בכעסו ובחמדתו. פשוט נהדר. את נושא הסקס מעטירים עלינו יעל לבנטל ומוריס כהן בשפע, תוך שימוש בשפת גוף חושנית ובמילים, גם ללא צורך בהתערטלות. הטקסט המדגדג של מייק לי, בתרגומה הטוב של רבקה משולח, המוזיקה המרגשת שערך אביעד מליחי, שגם עוזר בימאי ומפיק ההצגה, התפאורה היפהפייה והתלבושות של אדריאן ווקס הנודע, והתאורה של יחיאל אורגל הוותיק גם הוא - כל אלה, בניצוחו של הבימאי עודד קוטלר, הפיקו "קונצרט" של הצגה, סופר-מהנה, סופר-מלוטשת ומרנינה, שאסור להחמיץ (המילה "קונצרט" לקוחה מהטרמינולוגיה של צופי משחקי הכדורגל). שאפו לכל היוצרים. כך עושים קומדיה ברמה.