שלום לכם, ערב טוב.
יובל, אני שמח לראות אותך איתנו כאן, בריא ושלם.
ב-2003 התחלתי את כהונתי כשר האוצר במשבר כלכלי עמוק. המשק שלנו היה בסכנה של קריסה, קריסה נוסח ארגנטינה שהייתה יכולה לגבות מאתנו מחיר כבד מאוד. כשמשק קורס במשך שנים ארוכות אנשים מאבדים את רכושם, את פרנסתם. קודם כל החלשים, וגם המעמד הבינוני, פשוט יכולים להימחק.
אנחנו נקטנו בשורה של פעולות. הצגתי את התוכנית. היו לה הרבה מבקרים, הרבה ספקנים, והתוכנית הזו הוכיחה את עצמה. פעלנו באחריות, בצורה מאוד מדודה ונחושה, והמשק ניצל. אני חייב להגיד שהוא גם הצליח הרבה מעבר למשוער. כלכלת ישראל נהייתה אחת הכלכלות המפותחות בעולם. התקבלנו גם למועדון הכלכלות המצליחות שנקרא ה-
OECD, ואפילו היינו הראשונים בקצב הצמיחה בשנה הזו במועדון היוקרתי הזה.
המשבר השני פקד אותנו בסוף 2008 ובשנת 2009. בשנת 2009 נכנסתי לתפקיד כראש
ממשלה. המשבר הזה הפעם היה משבר כלכלי עולמי. הוא קפד את כל המדינות. כמה מהכלכלות המפותחות כמו יוון וספרד ופורטוגל עמדו על סף פשיטת רגל. זה הקיף את העולם כולו.
הפעם נכנסתי כראש ממשלה ביחד עם ידידי ושותפי שר האוצר,
יובל שטייניץ. אנחנו הבאנו תוכנית לבלימת הנפילה ולהתאוששות. גם כאן הייתה הרבה ביקורת, הרבה ספקנים והיום אני חושב שאפשר לומר בביטחון שהמשק הישראלי הוכיח את עצמו. הוא יצא מן המשבר הזה בצורה הטובה ביותר.
אבל עכשיו בשנת 2011 אנחנו עדים לסממני משבר שלישי. באופן פרדוקסאלי הוא חובר למשבר הקודם של הקריסה העולמית ב-2008 - הוא הוליד משבר נוסף, כי הכלכלות שמתאוששות, כלכלות הענק כמו סין והודו ואף ארה"ב דורשות הרבה מאוד אנרגיה. הן רוצות הרבה נפט. כשהן שותות הרבה נפט המחיר לנפט עולה. הוא הכפיל את עצמו, ואז גם המחירים של כל הדברים שנגזרים מעליית מחירי הנפט גם הם עולים. למשל מחיר הדלק במשאבה. כל מה שאתה משנע עם דלק - סחורות, במיוחד המזון. המחירים של כל הדברים האלה עולים ברחבי העולם. הם עולים בסין, בהודו, בארה"ב, באירופה, והם עולים גם אצלנו. זה משבר לא פשוט, לא קל. תוסיפו לו גם את רעידת האדמה המדינית שמזעזעת את השטח ממרוקו עד פקיסטן. הדבר הזה מוסיף אי ודאות לאספקת הנפט. אי-הוודאות הזו גם היא תורמת לעליית המחירים. אנחנו בתוך סממני משבר עולמי של ייקור חומרי הגלם, וכל מה שנגזר מזה, וזה מה שפוקד אותנו.
עכשיו השאלה היא איך להתמודד גם הפעם, הפעם השלישית בצורה אחראית ומבוקרת כדי לשמור על ההישגים של כלכלת ישראל. זה הדבר שמנחה אותי וגם את שר האוצר. קודם כל אחריות, יציבות, וגם סיוע בצורה מבוקרת, בצורה אחראית.
אני רוצה להראות לכם מה עשינו רק בשנה האחרונה. כדי לעזור בקשיים החברתיים, תוך כדי שני המשברים הללו, גם המשבר העולמי של 2009-2008 וגם סממני המשבר שאנו חיים בתוכו עכשיו. הדבר הראשון שעשינו, חברתית, זה הדבר הזה. שיעורי האבטלה בישראל הם מהנמוכים בעולם המערבי: 10% באירופה, 9.6% בארה"ב, 6.6% בישראל. אני מדגיש את זה כי אם יש דבר חברתי אחד שעשינו זה לייצר למעלה מ-100,000 מקומות עבודה רק בשנה האחרונה.
אתם יודעים מה קורה לאדם כשהוא מאבד את עבודתו? מה קורה לו מבחינה כלכלית, מבחינה חברתית, מבחינת יכולת הפרנסה, מבחינת הדימוי העצמי שלו, כיצד רואים אותו חבריו, בני משפחתו בעיקר, כיצד הוא רואה את עצמו. הדבר החברתי החשוב ביותר שעשינו זה להוריד את שיעורי האבטלה ולייצר למעלה מ-100,000 מקומות עבודה. אבל זה לא כל מה שעשינו. עשינו הרבה דברים אחרים.
הגדלנו את קצבאות הילדים ב-500 מיליון שקל. הבאנו טיפולי שיניים לילדים עד גיל 12, דבר שלא היה אף פעם - 130 מיליון שקל. הגדלנו את הסבסוד לצהרונים ולמעונות יום כדי שנשים תוכלנה לעבוד - 320 מיליון שקל. נתנו תוספת הנחה במס לאימהות עובדות - 300 מיליון שקל. התחלנו פריסה ארצית של מס הכנסה שלילי - 700 מיליון שקל, דבר שמדברים עליו עשרות שנים. מי שנמצא מתחת למדרגת המס שיוכל, שיהיה לו תמריץ לעבוד ויקבל גמול על שכרו. כל זה עשינו. יש עוד.
הגדלנו את קצבאות הזקנה - 400 מיליון שקל. הפחתנו את מס ההכנסה למעמד הביניים - 800 מיליון שקל. הוספנו תוספת להשכלה הגבוהה - 550 מיליון שקל, ובנוסף עשינו שנה אקדמאית חינם לסטודנטים בפריפריה, אני מתכוון לחיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי, בגליל ובנגב. הוספנו לכבישים ולרכבות, בגליל ובנגב. יש שם עבודה עצומה בסך 1.6 מיליארד. מחשבנו את בתי הספר בגליל ובנגב - 250 מיליון. זה בנוסף לשידורי טלוויזיה דיגיטאלית חינם, שעכשיו העברנו בממשלה, כדי שאנשים יפסיקו לשלם את דמי המונופול האדיר הזה. הם מוציאים סכום עתק על הזכות לצפות בכמה שידורים, ועכשיו יוכלו לשלם הרבה פחות.
הפחתנו את דמי הקישוריות בטלפון הסלולארי. הגדלנו את הפטור למס רכישה לדירה יחידה. כל אלה צעדים חברתיים.
אני בכוונה מזכיר את זה כי חשוב לדעת את העובדות.
תוך כדי היציאה מהמשבר הראשון ב-2009 ותוך כדי המשבר השני המסתמן, הנה המדיניות החברתית שהיא פועל יוצא של המדיניות הכלכלית הנכונה והאחראית שעשינו. הנה הדברים שעשינו.
ועכשיו השאלה היא, כמובן, מה אנחנו עושים אל מול המצוקות שנובעות מעליית חומרי הגלם היום, ויש כאן מצוקות ברורות. אנחנו לא מתעלמים מהם, אנחנו מודעים להם, אבל אנחנו רוצים לטפל בהם בצורה אחראית. הדבר הראשון שאנחנו נעשה הוא להכיר בכך שאין לנו שליטה אמיתית על מחירי הגלם בעולם, על מחיר חומרי הגלם. אנחנו מדינה חשובה, יש לנו כלכלה חשובה, אבל אנחנו לא שולטים במחיר הנפט בעולם. אני יכול לגלות לכם סוד, גם מעצמות-על כמו ארה"ב או סין או יפן, 3 הכלכלות הגדולות בעולם, גם להן אין שום שליטה, שום יכולת להשפיע באמת על מחירי הנפט בעולם.
כיוון שאנחנו לא שולטים בזה, וכיוון שיש אפשרות שבמצב הלא-יציב שתיארתי אותו כאן, שלא בהכרח עומד להסתיים בזמן הקרוב, ייתכן שהמחירים הללו של חומרי הגלם, כולל של הנפט, ימשיכו לעלות.
לכן הצעד הראשון שאנחנו עושים הוא לעודד שימוש בתחבורה ציבורית. זה דבר נכון, זה דבר שהוא ישים לא לרגע אחד, הוא נכון לאורך זמן, ועל כן אנחנו מכריזים כאן שאנחנו הולכים להפחית את תעריפי התחבורה הציבורית בעשרה אחוז. תבדקו אחורה מתי פעם אחרונה שהפחתנו את תעריפי התחבורה הציבורית, אני עוד לא מצאתי את זה, זה בוודאי לא בעבר הקרוב. הכוונה כאן היא גם לסייע, כמובן הדבר כולל אוטובוסים ורכבות וחופשי-חודשי, זה כולל גם טיפול מיוחד בהגדלת וטיב השירות.
הדבר השני שאנחנו עושים זה הפחתת התשלום על המים לצריכה ממוצעת. אנחנו קובעים עיקרון פשוט. מי שמוציא הרבה יותר לנפש, נניח מוציא בפזרנות או בהוצאה גדולה יותר, הוא בוחר לעשות זאת. משפחה בוחרת להוציא יותר, להשקות את הגינה, בריכות, מותרות. אלה ישלמו באופן משמעותי יותר כדי שאלה שמשתמשים ביותר חסכנות יוכלו לשלם פחות. זה הדבר השני שאנחנו עושים בתחום המים, אנחנו מוסיפים לזה גם מכסה מיוחדת, מגדילים מכסה מיוחדת לנכים ולאנשים עם מוגבלויות משום שהם צורכים יותר מים ואנחנו הולכים, אני חושב, לקראתם, באופן חשוב. שוב, זה הפחתת התשלום על המים לצריכה הממוצעת.
הדבר השלישי הוא העלאת שכר המינימום. אנחנו תומכים בזה, אנחנו מוכנים להנהיג את זה מיד בסקטור הציבורי, במקביל להבנה החשובה שמסתמנת בין התעשיינים, בין המעסיקים להסתדרות לגבי הסקטור הפרטי. עכשיו, אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא מענה מאוד-מאוד חשוב להרבה מן הבעיות שאנחנו שומעים עליהן.
יש בעיות של לממן את העלייה במחיר הלחם או מחיר הביצים או מחיר המים - כל המשפחות שמתקשות בדבר הזה הן משפחות עם הכנסות נמוכות, ומי שמקבל תוספת להכנסת מינימום, לשכר מינימום, אנחנו מדברים על תוספת משמעותית של 450 שקל בשתי פעימות, 250 ואח"כ 200. תוספת של 450 שקל לשכר מינימום של 3,850 שעולה ל-4,300 זה דבר משמעותי. זה מענה הולם ונכון לאלה מאזרחי ישראל שמתקשים בתשלום, למשל על מצרכי יסוד. אנחנו גם מוכנים, בשכר הציבורי, להגדיל את הטווח של הפעלת שכר המינימום עד 5,000 שקל.
ועכשיו אני רוצה להסביר דבר שאולי לא ברור. אנחנו מדברים על שכר מינימום אמיתי. אנחנו רוצים לקבוע עיקרון פשוט, שמי שאין לו - נעזור לו. לא נעזור למי שיש לו, נעזור למי שאין לו.
אנחנו חושבים שצריך לתת את התוספות לשכר מינימום למי שמקבל באמת שכר מינימום. שכר מינימום אמיתי. לא לתת למי שיש לו, אנחנו רוצים לתת למי שאין לו. ואם ניתן למי שיש לו, יהיה לנו הרבה פחות לתת למי שבאמת אין לו.
ובכן, אני מאוד מקווה, ואני גם קורא לעופר עיני, להידבר איתנו ולהסכים איתנו בהקדם האפשרי, כדי שנוכל ליישם את העיקרון הזה של תוספת לשכר מינימום אמיתי בהקדם האפשרי. אנחנו מוכנים לצאת לדרך מיד.
הדבר האחרון הוא ביטול העלאת המס האחרונה על הבנזין. אנחנו מורידים את הסכום - הסכום המלא הוא לא 20 אגורות, הוא 23 אגורות, יש בזה גם מע"מ - אנחנו מורידים את הסכום הזה. אני חושב שהדבר הזה משקף את סך הכל, זה לא פותר את הבעיה של מחירי הבנזין - אמרתי שאנחנו רוצים לקדם את זה גם באמצעות התחבורה הציבורית. אבל אני חושב שיש פה חבילה הולמת, רצינית, אחראית, של 10 אחוז הפחתה במחירי התחבורה הציבורית, של הפחתת התשלום על המים לצריכה ממוצעת, העלאת שכר מינימום אמיתי וביטול העלאת המס האחרונה על הבנזין.
אני חושב שזו מדיניות כלכלית אחראית. היא ממשיכה את מה שעשינו. כלכלה אחראית, יציבה, שנותנת גם פתרונות חברתיים בצורה שקולה, בצורה אחראית. האחריות מתבטאת קודם כל בעיקרון אחד - אנחנו לא פורצים את התקציב. שר האוצר יובל שטייניץ ואנוכי, אנחנו לא ניתן, וגם אתם לא תרצו, שמדינת ישראל תהיה כמו כמה מדינות באירופה.
אני שוחחתי ארוכות עם חברי, ראש ממשלת יוון ג'ורג' פאפאנדראו, ואני יודע איזה מצב קשה הוא ירש ואנחנו לא רוצים להגיע לשם. לא למצב של יוון ולא למצב של מדינות אחרות באירופה, ולא מדינות אחרות מחוץ לאירופה. אנחנו צריכים לשמור על מסגרת התקציב. שר האוצר יסביר כיצד אנחנו עושים זאת. אנחנו צריכים לעשות זאת גם כדי לשמור על הכלכלה שלנו, ואני אומר לכם, ידידיי, גם כדי לשמור על הביטחון שלנו.
אנחנו במציאות מאוד לא יציבה. התברר לנו שכפי שאני אומר, ממרוקו ועד פקיסטן, ישראל היא מדינה יציבה, אולי המדינה היציבה ביותר. היא יציבה לא רק מבחינת המבנה הפנימי שלה, לא רק מבחינת המבנה המדיני שלה - היא יציבה גם מבחינה כלכלית. נשמור על היציבות, נקל על האזרחים, נעשה זאת, מעל הכל באחריות.
תודה רבה.
