הרוצח שוחרר; הנרצח היה מוזמן היום לוועדת חקירה

אתמול, יום ה', 10.2.11, מלאו 28 שנים להירצחו של אמיל גרינצווייג בהפגנת "שלום עכשיו" בירושלים. אמיל הצטרף ל"שלום עכשיו" ב-1981, כשבא מרביבים לירושלים ללימודי המאסטר ולעבודה במוסד ון-ליר. התיידדנו: גילינו ששנינו יודעים לקלל בהונגרית (אמיל נולד בטרנסילבניה ואני - בבודפשט, שנינו בסוף 1947); ששנינו בוגרי הנח"ל המוצנח - אמיל בגרעין פרטי לרביבים, נשאר בקיבוץ כחבר, עבד במטעים וכמורה ורכז חברתי מסור בבית-ספר "מעלה הבשור"; ששנינו לחמנו כסדירניקים בששת-הימים וכצנחנים במילואים ביום הכיפורים (ואחר-כך במלחמת לבנון הראשונה); שבשנינו בער הדחף לשלום ולצדק חברתי; וששנינו פעלנו כבר בתנועות-מפלגות - אמיל ב"מוקד" ואני ב"העולם הזה - כוח חדש". אמיל שוחרר מהמילואים הארוכים שאחרי מלחמת יום-כיפור משהוצב - בן 26! - ברשימת "מוקד" לכנסת, במקום הכבוד ה-119... לפני פרופ' ישעיהו לייבוביץ'... אז מה אם לכנסת נבחר רק אל"מ (במיל.) ד"ר מאירק'ה פעיל...

ב-1977 ביקר במפתיע נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל, והחל במו"מ לשלום עם ראש הממשלה דאז מנחם בגין. משהתמהמה בגין, כתבנו לו, 348 מפקדים צבאיים (במיל.) מכתב, בקריאה להעדיף שלום על פני שטחים והתנחלויות. מ"מכתב הקצינים" נוסדה תנועת "שלום עכשיו". ב-1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה ואמיל לחם גם בה. בספטמבר 1982 טבחו לוחמים לבנוניים-נוצרים באוכלוסיה פלסטינית במחנות הפליטים סברה ושתילה - בהיות המחנות תחת שלטון צבאי של צה"ל. "שלום עכשיו" ומפלגת העבודה ארגנו הפגנה של מאות אלפים בתל אביב בדרישה להקים ועדת חקירה, ואמיל וקבוצה מרביבים השתתפו בהפגנה. בגין נעתר, והוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית-המשפט העליון קהאן. ועדת החקירה המליצה, בין היתר, להדיח את שר הביטחון אריאל שרון מתפקידו, בשל "אחריות עקיפה" לטבח. שרון סירב להתפטר. "שלום עכשיו" ארגנה ב-10.2.83 מצעד לפידים בירושלים, בקריאה ליישום מסקנות ועדת החקירה. בעוונותיי הייתי מארגן המצעד. יצאנו מכיכר ציון כ-3,000 צועדים, אל משרד ראש-הממשלה. פילסנו דרך בתוך מאות אנשי ימין מוסתים ואלימים. הרב כהנא וצחי הנגבי (אז במפלגת "התחייה") עמדו במסלול המצעד וקראו לאנשיהם לחסום את דרכנו. אנשי הימין קיללו, ירקו, בעטו והיכו. 17 השוטרים שליוו את המצעד כשלו מלהגן. נאלצנו להגן על עצמנו, נמנעים מלהכות בחזרה "כדי שלא יישפך דם יהודים בידי יהודים". הובלתי את המצעד בקריאת סיסמאות במגפון, ואנשי ימין ניסו לחטוף אותו. אמיל אסף פעילים נוספים, ויחד הם יצרו "שרשרת ידיים" להגן על המגפון ועלי. צילום שרשרת הידיים הפך להיות הצילום האחרון של אמיל. בהגיע המצעד לרחבת משרד ראש-הממשלה נשאנו נאומים, שרנו "התקווה", ואני, האידיוט, אמרתי ברמקול "היום הוכחנו שאנחנו לא רק צודקים אלא גם מנצחים". ואז נשמע פיצוץ הרימון. אמיל נהרג במקום, ו-8 מפגינים אחרים נפצעו. 10.2.1983. לפני 28 שנים. כשנה אחר-כך הורשע ברצח יונה אברושמי, איש "התחייה" שעבד בהתנחלות עופרה. חשבנו שהזעזוע הציבורי מהרצח הפוליטי והלקחים שהופקו יבלמו אלימות פוליטית בישראל. אלא שב-1984 נתפסו 28 חברי "המחתרת היהודית", מיקירי "גוש אמונים", לאחר סדרת מעשי רצח והתנקשויות פוליטיות. לחץ ציבורי של הימין, בתמיכת ראש הממשלה דאז יצחק שמיר, גרם לשחרור מוקדם של כולם... ב-1986 הקמתי בירושלים, עם חברים יהודים וערבים, את מדרשת "אדם" לדמוקרטיה ולשלום ע"ש אמיל גרינצווייג. רבבות אנשי החינוך שעברו מאז במדרשה הפיחו שוב תקווה. ואז, ב-1995, נרצח יצחק רבין - שוב מימין לשמאל... התבטאויות קיצוניות של פוליטיקאים ושל רבנים גם בימינו - מצמררות. הימין פתח במתקפה על הדמוקרטיה - אמיל היה נקרא היום לוועדת חקירה! ואברושמי - שוחרר...

אמש ערכנו ערב "חברים מספרים על אמיל" ברביבים, קיבוצו של אמיל (והקיבוץ שבו חיים כתושבים, מזה כשנתיים, נעמי, אשתי, ואני). כ-100 מבני משפחתו של אמיל וחברים מכל רחבי הארץ סיפרו על האדם ועל התקופה. זה היה לזכר אמיל, אך זה היה גם תמרור אזהרה אדום לכולנו לעתיד.