אני כותב רשימה זו כמורה גימלאי, המשוטט בעשור השמיני לחייו. כאשר אני הייתי מורה היה אך ורק מסלול העסקה אחד - מורים המועסקים על-פי הסכמים קיבוציים. כיום ניתן לראות שלושה מסלולי העסקה:
1) מורים המועסקים על-פי הסכמים קיבוציים.
2) מורים המועסקים על-פי הסכמים אישיים, שנעים בג'ונגל של תעסוקה בין חוזים מועדפים ובין אוקינוס של כל מיני חוזים מבישים.
3) מורים המועסקים באמצעות חברות עירוניות ובאמצעות קבלני משנה שונים ללא תנאים סוציאליים!!! ובחלק של המקרים על בסיס ארעי, וללא כל הודעה מוקדמת, מופסקת העסקתם.
עצם העובדה שנוצרו במערכת החינוך שלושה מסלולי העסקה זה כשלון של הסתדרות המורים , שלא עמדה בפרץ ומנעה זאת. ואפשר היה למנוע, אם היו מתגייסים בנחישות למאבק למניעת שלושה מסלולי העסקה.
משלושת מסלולי העסקה, המסלול השלישי הוא יותר מדי גדול בהיקפו והוא נולד בחטא. אסור היה שיבוא לאוויר העולם. המסלול הזה הוא כתם חינוכי-פדגוגי על גבו של התלמיד והוא כתם של חרפה הפוגע במעמדו של המורה. בואו התאפשר עקב אי תגובה של הסתדרות המורים. המסלול השלישי נגוע בכל הנגעים של תופעות, שבינן ובין חינוך אין בכלל קשר . במסלול השלישי קיימת תופעה של פעילות תאגידים, עמותות קרנות בתוך בתי הספר. במסלול הזה בולטת התופעה של מתן חסויות לפעילות חינוכית ולימודית ללא (!!!) הכוונה מרכזית של משרד החינוך ובנוכחות של פיקוח ננסי ומקרי בלבד.
פעילויות אלו מתקבלות בברכה בעיקר בישובי פריפריה ובישובים לא מבוססים, המוכנים לעסקות של משרד החינוך המוכר שירותי חינוך לאותם גופים. מי שסובל במיוחד זה המורה המנוצל, העובד בתנאי עַבְדוּת ונפגע גם התלמיד המקבל שירות, שנעדר כאמור כמעט לחלוטין כל פיקוח, וכל זה בשתיקה מוחלטת של הסתדרות המורים.
אי-אפשר להתעלם מהעובדה שמערכת החינוך בישראל מבוססת, עדיין, על תשתית ציבורית חזקה. מרבית שעות הלימוד הן במימון ציבורי, ומרבית המורים מועסקים על-ידי משרד החינוך והרשויות המקומיות, אך כתב האשמה החמור נגד הנהגת הסתדרות המורים הוא על כך, שהיא עמדה מהצד ולא מנעה את כרסום המגמה, שהיא כבר אינה זוחלת, היא רצה לעבר ההפרטה, לעבר הפעלת מערכות חינוכיות באמצעות עמותות וקרנות הקונות שירותים חינוכיים ולימודיים ומפעילה אותם. ואגיד פעם נוספת, שהאצת הכרסום בחינוך הציבורי זו הפקרת מורים רבים לתנאי העסקה מחפירים המביישים את מקבל השכר.
אני מברך את חברת י.ב.מ., שבאמצעות גמלאי החברה מפעילה תוכניות עבור ילדים מאושפזים בבתי חולים, חונכות ושיעורי עזר במתמטיקה ובאנגלית, תורמת עמדות מחשב לבתי ספר ועוד, אבל כניסה למערכת השעות הבית-ספרית של חברת "אריסון" להפעלת תוכנית של הכשרה לחיים זו פריצת ההגנה על המרחב החינוכי בפני התמסחרות.
חשוב לי מאוד שילמדו תזונה בבתי ספר. אבל העברת שעורי תזונה לידיה של חברת "פרולוג" - המייצגת חברות מזון, קוסמטיקה ותרופות - זו כניסה דרך הדלת האחורית של תאגידים בהפעלת תוכניות לימוד. יש לי הערכה רבה לחברת "טבע", אבל תאגיד אינו רשאי להפעיל מערכת לימוד בכימיה, ושתיקת הסתדרות המורים לנוכח תופעה זו היא מעילה בשליחותה הציבורית.
הצבעתי רק על דוגמאות ספרות של תופעות לא חינוכיות, שמשרד החינוך מבצע בהסכמה שבשתיקה של הסתדרות המורים כמו מתן זריקות מרץ לחינוך האפור המופעל באמצעות הכלי, שקיבל "הכשר" ושמו בישראל "תל"ן" - "תוכנית לימודים נוספת", הממומנת על-ידי ההורים ובחלקו גם על-ידי משרד החינוך.
מסקר שערך המכון ליזמות במכללת בית ברל לפני כשנה ב-449 בתי ספר, שבכל אחת מהן מופעלות לפחות שלוש תוכניות מתברר ש-58% מהמועסקים אינם בכלל מורים (!!!). יתר 42% של המועסקים הם מורים העובדים שכר שהוא פחות משמעותית משכרה של עוזרת בית, וחשוב להדגיש שחלק הארי של פעילויות אלו הן חלק ממערכת השבועית שמקבל התלמיד. הן הקלה משמעותית על תקציב משרד החינוך, המספק בשכר שעות הוראה זולות חלק ממכסת השעות שמקבל התלמיד.
תופעות מופקרות אלו לא היו יכולות לקנות להן אחיזה, אם הסתדרות המורים הייתה גוף, המשלב מאבק ערכי על דמותה החברתית של מערכת החינוך עם זכויותיו של מורה . נאבק על זכויות, שהופקרו לחלוטין באמצעות זרועות דורסניות וזוחלות של מפלצות ההפרטה שחודרות למערכת החינוך, והן כבר נושאות באמתחתן אלפי מורים . מורים השואלים איפה הסתדרות המורים . לצערי, הסתדרות המורים ומשרד החינוך תרמו לקיומם של חוטבי העצים ושואבי המים במערכת, שאין להם זכות בחירה להסתדרות המורים. אין להם זכות בחירה בשום ארגון עובדים.
כמי שתומך הפעם ברשימה המשותפת של מורים יהודים במסגרת החזית הדמוקרטית לשוויון - חד"ש, אציע לנציגים הנבחרים של הרשימה - ואני מאחל לה שהם יהיו רבים - להאבק נגד התופעות שהעליתי ברשימה זו ובכוונתי להביא גם ברשימה הבאה.
