הדיו עוד לא יבשה על הודעת המשטרה ביום חמישי, בדבר המלצתה להגיש כתב אישום בעבירות מרמה בתאגיד נגד מנכ"ל
בנק הפועלים ציון קינן, וכבר החלו הנשמות הטובות במערכת הבנקאית לעסוק בשאלה מי יחליף אותו.
למרות שההאשמות נגד קינן (לפחות החלק שפורסם עד כה) מעלות תמיהות רבות (ראו תיבה), הרי שהמלצת המשטרה לכשעצמה קולעת אותו למצב קשה. קיים סיכוי גבוה כי אם הפרקליטות תחליט להגיש כתב אישום בכפוף ל
שימוע, קינן יאלץ לצאת לחופשה מתפקידו עד סיום הפרשה. ננסה למפות את התרחישים האפשריים, לבדוק את הלו"ז, לנתח את ההשפעה על הפועלים ולענות על שאלת המחליף.
החלטה במאי, שימוע באוקטובר
המלצת המשטרה לכשעצמה אינה מחייבת את הפרקליטות. עם זאת, במשטרה דואגים להדגיש שלחקירה הוצמד פרקליט מלווה, ויש להניח שהיא לא הייתה מסתכנת בהמלצה שתסתור את עמדת הפרקליטות. נוסף על כך, על-פי השמועה החקירה נגד קינן ממשיכה להתגלגל והמשטרה מנהלת חקירות לגבי אירועים שונים, שבהם נתן קינן אשראי לצדדים שלישיים על-פי הוראות ישירות של
דני דנקנר. לא מן הנמנע כי חקירות אלו יבשילו אף הן לסעיפים נוספים בכתב אישום עתידי.
האם תוכל הפרקליטות להרשות לעצמה שלא להגיש כתב אישום לאחר שהמשטרה המליצה לעשות כן? הרי החלטה לסגור את התיק תגרום לצליבה תקשורתית של הפרקליטות כמשת"פית של טייקונים, כנגועה בקשרי הון ושלטון וכמטייחת פרשיות חמורות. האם פרקליט המדינה,
משה לדור, יסתכן בכך? גם הגיבוי המהדהד שהעניק המגזר העסקי לקינן באירוע של בנק הפועלים ביום שישי האחרון עשוי להתגלות כחיבוק דוב, וליצור תגובת נגד. לכן סביר כי הפרקליטות תמליץ להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע כמובן.
מתי זה יקרה? פרק זמן של חודשיים כדי להחליט הוא זמן סביר, ומכיוון שבמהלכם יש חגים אפשר להניח שרק אחרי פסח, כלומר בתחילת מאי, נראה את המלצת הפרקליטות. שימוע, במקרה זה, לא יתרחש לפני אוקטובר-נובמבר, ולכן קשה לראות כתב אישום מוגש לפני ינואר 2012 - עוד כמעט שנה. וזה בתרחיש האופטימלי, ללא עיכובים וסחבת.
קינן יוצא לחופשה ארוכה
הלו"ז שפירטנו לעיל ברור גם לבנק ישראל וגם לדירקטוריון הפועלים בראשות
יאיר סרוסי. אם הפרקליטות תחליט שלא להגיש כתב אישום, אין בעיה. אבל אם יוחלט להגיש כתב אישום וקינן יזומן לשימוע, יצטרך הדירקטוריון להחליט החלטות קשות, ולבקש מקינן לצאת לחופשה מתפקידו. נכון שכל אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, והודעת הפרקליטות על כוונתה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע עדיין אינה הגשת כתב אישום, אבל כפי שהוכיח מקרה
רועי ורמוס, הנורמות המצופות ממנהלים של כספי ציבור חמורות יותר.
הואיל ובין הודעת הפרקליטות לבין ההחלטה הסופית שתתקבל רק לאחר השימוע יחלפו חודשים רבים, קשה לראות מצב שבו קינן יוכל להמשיך בכהונתו במשך כל התקופה. דירקטוריון הפועלים יצטרך להביא בחשבון שיקול נוסף. איך יוכל קינן לתפקד כמנכ"ל במשרה מלאה, כאשר מעל צווארו מונחת חרב דמוקלס של השימוע?
אגב, אל תתרשמו מהגיבוי הפומבי שנתן הדירקטוריון ונתנה בעלת השליטה בבנק,
שרי אריסון, לקינן. האחרון שקיבל גיבוי כזה היה דני דנקנר - ותוך חודש הוא הודיע על התפטרות. לא נתפלא אם באפריל, בהנחה שהפרקליטות תאמץ את עמדת המשטרה, יודיע קינן מיוזמתו כי הוא יוצא לחופשה "לטובת הבנק, ועל-מנת להתרכז בהוכחת חפותו ובהכנות לשימוע".
ומה אם למרות המלצת הפרקליטות, דירקטוריון הפועלים יתקשה להחליט? במקרה זה צפוי כי נגיד בנק ישראל,
סטנלי פישר, יתערב ויעביר מסר עדין אך ברור לגבי הצורך ביציאתו של קינן לחופשה. הפשרה הצפויה - קינן ימשיך לשאת בתפקיד, אך ייצא לחופש וימונה לו ממלא-מקום. פשרה כזו תשמור על כבוד המעורבים, ותאפשר לקינן לחזור לתפקידו אם לא יוגש כתב אישום.
שש תמיהות לגבי המלצת המשטרה
המשטרה המליצה להגיש כתב אישום נגד ציון קינן תחת הסעיף "סיוע לעבירה בקבלת דבר במרמה והפרת אמונים בתאגיד". מאחורי המילים המפוצצות האלו עומדת המלצה של קינן מאוקטובר 2008 לאשר לדני דנקנר, אז יו"ר הבנק, הלוואה של 3.4 מיליון דולר (12 מיליון שקל במחירי 2008).
לטענת המשטרה, בתהליך אישור ההלוואה על-ידי ועדה מיוחדת של הדירקטוריון הציג קינן "מצג שווא" לגבי יכולותיו הפיננסיות של דנקנר, טופס המכונה בז'רגון הבנקאי "דוח עושר פיננסי", שאותו אמור למלא מבקש ההלוואה.
המלצת המשטרה מעוררת אי-נוחות לגבי קלות האצבע על ההדק, ומעלה תהיות רבות. הנה שש מהן.
1. שנה עברה מאז שהתפוצצה פרשת דנקנר, אבל רק בתחילת פברואר נהפך קינן מעד לחשוד, כאשר חקירתו נהפכה לפתע לחקירה באזהרה. ואז, תוך שלושה שבועות בלבד, המשטרה, שעסקה בפרשיות דני דנקנר כמעט שנה, מגיעה למסקנה שכנגד קינן צריך להגיש כתב אישום. מהירות זו אינה מצויה במקומותינו, בטח לא במשטרת ישראל.
2. ההלוואה לדנקנר הייתה שקופה, ניתנה בתנאים מסחריים רגילים ופורסמה בדוחות הכספיים של 2008. ההלוואה גם הוחזרה במלואה במהלך 2009, עניין שמעלה תמיהה מסוימת לגבי טענת המרמה.
3. ממתי חריגה מנוהל בנקאי, שהיא באופן עקרוני חריגה מנהלית מכללי ממשל תאגידי, נהפכת לפתע לאירוע פלילי בטיפול משטרת ישראל?
4. בנק ישראל קיבל בזמן אמת דיווח על ההלוואה ובדק אותה. יש מקום להניח כי בבדיקה דאז לא נמצא פגם, מכיוון שחזקה על בנק ישראל שאם היה מוצא פגם, היה מטפל בו כבר אז, ב-2009. האם בנק ישראל התרשל?
5. בזמן הדחתו של דני דנקנר, באביב 2009, בנק ישראל בדק לעומק את כל פעולותיו בבנק הפועלים. אם אנשי בנק ישראל מצאו אז חריגות בנהלי מתן אשראי אישי לדנקנר שהגיעו לכדי פלילים, מדוע שתק בנק ישראל ולא הציף את ההלוואה?
6. בקיץ 2009, בזמן אישורו של ציון קינן לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים, נערך לו בבנק ישראל הליך המכונה Fit & Proper. איך קרה שבנק ישראל בדק את כל פעולותיו של קינן לעומק, כולל ההלוואה לדנקנר, ולא מצא אותן בעייתיות? האם בנק ישראל בחר להעלים עין?
וזו התמיהה הגדולה ביותר - אם בנק ישראל ידע את העובדות ב-2009, בדק את התנהלות קינן ולא מצא דבר בעייתי גם במישור המנהלי, איך קורה שהמשטרה, שנתיים אחר כך, חושבת שמדובר באירוע פלילי. תוצאות שתי הבדיקות אינן דרות בכפיפה אחת. מי טעה? האם בנק ישראל ב-2009, או המשטרה כיום?
עוצרים באמצע התנופה
בבנק הפועלים נמצאים בהלם מיום חמישי. "ברגע שיצאה הודעת המשטרה, הבנק נכנס לשיתוק מוחלט", מספרים לנו בכל הדרגים. אומנם בכירי הפועלים העבירו, בכל שיחה שהתקיימה מיום חמישי, מסר אחיד של "הפועלים חזק ומתפקד כרגיל", אבל נשים את הדברים על השולחן - פרשת קינן, ובייחוד אם תתפתח ליציאה כפויה שלו לחופשה, תגרום נזק גדול מאוד לבנק.
הפועלים נמצא בתנופה רבתי, ובעיצומם של מהלכים משמעותיים - בניית הנהלה חדשה, מתקפת נגד בחטיבה הקמעונאית והתרחבות באשראי העסקי, בדגש על הבנקאות המסחרית. ואולם ההנהלה עדיין לא הרמונית באופן מלא, קינן הוא החוט המקשר והמוביל את התהליכים המקבילים. עזיבתו, גם אם זמנית, תפגע באינטגרציה בבנק, תעצור תהליכים, תעכב החלטות - ועוד לא דיברנו על תחושות אי-הוודאות והפגיעה במורל.
