לעומת החסויות, הפרסומות הן הרב יותר חודרניות, בוטות, חוזרות שוב ושוב. מספרים לי שאני חייב השד יודע מה, ואם יהיה לי את מה שהם רוצים שאקנה, יהיו לי חיים הרבה יותר טובים. יאהבו אותי יותר, אני אהיה מצליח יותר. המפרסמים של היום מכניסים למלחמה הזאת גם את הילדים שלנו, ופונים לכיס שלנו דרכם
כפי שכבר טענתי בטור הקודם שלי, הפרסום הפך לחסות הכול וחזות הכול. יש קורסים במכללות ובאוניברסיטאות בלימודי הפרסום, יש תארים בתחום, וכל סטודנט ממוצע מדבר במונחים של "פילוח שוק" "וקבוצות מיקוד". התפקיד הכי חשוב בחברות ובקרב אנשי הציבור הם אנשי השיווק והפרסום. עברו הרבה מים בירדן (לפחות מבחינת הפתגם) מאז הטענה הצודקת בבסיסה של "כל פרסום הוא טוב", למה שיש לנו היום.
כילד, זכורה לי הפרסומת הנצחית של "התוכנית משודרת בחסות.." ורשימה של מלונות שמתוכם אני זוכר רק את לוטרקי יוון. אז, מי חשב שיוון תהיה היעד הבא לישראלים? זו הפרסומת שתמיד הגיעה לפני הסדרה "אלף" או משפחת קוסבי", שתי סדרות שלא היו עומדות במבחן הריאליטי של היום.
אז, זה גם לא נקרא פרסומת אלא חסות שבהגדרתה משודרת על חשבון זמן השידור של רשת הטלוויזיה. אורכו של תשדיר חסות היה בדרך כלל עד כמה שניות בודדות והוא היה מפוקח ומתון.
לעומת החסויות, הפרסומות הן הרב יותר חודרניות, בוטות, חוזרות שוב ושוב. מספרים לי שאני חייב השד יודע מה, ואם יהיה לי את מה שהם רוצים שאקנה, יהיו לי חיים הרבה יותר טובים. יאהבו אותי יותר, אני אהיה מצליח יותר. יש פרסומות בתוך שידורי החדשות בין דיווח על ירי לכיוון ישראלים, לבין דיווח על אלימות בקרב בני משפחה. זה בדיוק הזמן לשמפו שמשאיר ניחוח רענן לכל היום (שעה גם נחשבת יום?).
מספרים משויכים לרכבים-205, 206 (נחשו למי הם שייכים...) צבעים הופכים למשויכים לרשתות תקשורת-כתום, סגול, כחול (נחשו מי שייך למי) אותיות משויכות לחברות בניה( מ.ש ...) , מילים משויכות למשקאות (טעם החיים הוא של?).
המפרסמים מכניסים למלחמה הזאת גם את הילדים שלנו, ופונים לכיס שלנו דרכם. כותב חוקר בתחום כי את עוצמת הפרסום הסמוי ניתן לראות בחטיף "במבה" של אוסם, (הנה אני מפרסם אותם פרסום חינם, אני מחכה לתמלוגים) ש"זוכה" ל-10 מופעים פרסומיים סמויים בסדרה "טיף וטף" (שוב פרסום חינם) שהפיקה
הד ארצי (ולסיום סיומת).
הכפלת מספר זה במספר הקלטות שנמכרו, כ-600 אלף, מביא ל-6 מיליון פרסומים סמויים. מאחר שילדים נוהגים לצפות שוב ושוב באותן קלטות, נניח 10 צפיות לכל ילד, ומשכך מדובר בחשיפה לכ-60 מיליון פרסומים למוצר אחד בלבד, בקלטת אחת בלבד!!!
מחקרים מצאו שאנו "מורעשים" על-ידי 3,500 הצעות מכירה ביום. בשנת 2004 הוציאו חברות מסחריות בעולם יותר מ-200 מיליארד דולר על פרסום!! מי שמשלם על זה הם כמובן אנחנו.
מדינה מפורסמת
רק בחג העצמאות האחרון יצאו חברות שונות במבצעים הכוללים את המספר 62 כמניין שנות המדינה. היו שהציעו מבצעים עם אופק לעתיד ורוד, והיו שהציעו מבצעים לעתיד אפור. למה אני מתכוון? אז היו חברות שהציעו לשלם עבור המוצרים שלהם רק 62 אחוז מערכו. חישוב פשוט מראה שככל שהמדינה תזדקן אנחנו נשלם יותר (עתיד אפור). לעומתם חברות אחרות הציעו עד 62 אחוזי הנחה, במצב כזה אני מתנחם בעובדה שלא משנה כמה המוצר עקום, לפחות בגיל שבעים אזכה לקבל אותו במאה אחוז הנחה. כלומר בחינם- להלן עתיד ורוד.
הפרסום הפך להיות כול כך אבסורדי עד כדי כך שבחודש שעבר ניגשתי לתחנת דלק מסוימת (רמז- היא בצבע צהוב). ושם הציעו לי את מ
פת ישראל ממש בחינם. ובכן, בחינם עבורי כרגע, אבל מישהו הרי צריך לשלם על כל זה, ולכן זה לא כלול בחשבון, אבל בהחלט כלול במחירים הגבוהים של הבוטנים בציפוי (או בשפת העם קבוקים).
המפה כללה כמובן את מפת ישראל. מימין למדינה המכונה "ישראל", מוצבת פרה בצורת סטייק לפרסום רשת מסעדות, ומשמאל לנו עז מחייכת (רמז- היא מפרסמת משהו). אני לתומי חשבתי שיש לנו שכנים אחרים על מפת העולם, אבל מתברר שהשכנים שלנו הם לא אחר מאשר סטייקים מחייכים.
רציתי בסך הכול שתייה אבל איכשהו המוכר הצליח לשכנע אותי שבתוספת של... אני מקבל גם כריך ופרי. את הכריך מצאתי בקלות, אבל את התפוח לא ממש הצלחתי למצוא. אחרי דקות ארוכות קראתי לעזרה. מתברר שהתפוח היה ממש למול עיני. אבל בעוד שאני זכרתי תפוחים בצורת עיגול, על המדף הם היו בצורת מרובע.
ובכן, לא מדובר בהנדסה גנטית או משהו מתוחכם אחר אלא פשוט כל תפוח נארז בקופסא מהודרת משל היה אתרוג. בחרדת קודש הרמתי את התפוח והחלתי לקרוא את הכיתוב שרשום עליו והרי הוא מובא לפניכם מילה במילה- "תפוח זהוב-מאוזן בטעמים, מרקם ומראה. ארומה עדינה, ניחוח של בית סבתא". תפוח. רבותיי זה היה תפוח. בסך הכול תפוח.