איבטיסם מחמיד, פעילת שלום מהכפר פרדיס, מאמינה שהשלום מתחיל מבפנים. שצריך למצוא שלום קודם כל בתוך עצמנו ואחר-כך בתוך העולם. היא מאמינה גם בקבלה - לקבל את הצד השני כמות שהוא. והיא מתפללת חמש פעמים ביום את התפילה שהנביא שלה מתפלל - תפילת השלום. איבטיסם התפללה בפנינו על רצפת העץ שבתוך מגדל דוד את התפילה הזו, וריגשה את כולנו. הרגשנו שהיא מתפללת עבור כל העולם. והיא מאמינה שעלינו רק להאמין בעצמנו. ואז אף אחד לא יוכל לעצור אותנו.
קרן ברג, המנהיגה העולמית של המרכז לקבלה, אמרה שהנקבה חזקה יותר מהזכר, אפילו בלידה. האישה רוחנית יותר מהגבר, ולכן יש לנו עבודה חשובה ומסוימת מאוד בישראל. אם בישראל, ובמיוחד בירושלים, לא נשכיל ליצור את השלום, לא יהיה שלום בעולם. בתוך כל אדם יש ניצוץ בורא, שהוא אותו ניצוץ של אנרגיה. אבל אנו לא רואים מה מאחד בינינו, אלא רק מה מפריד בינינו, כי אנו רגילים לשפוט. אנו חייבים למצוא שפה משותפת בין העמים ובין כל האנשים, למצוא את הדרך להתנהג ב
כבוד אנושי איש אל רעהו. והשינוי הזה מתחיל בדברים הקטנים. בדרך שבה אנו מתייחסים לאנשים האחרים שבחיינו. זה הדבר החשוב ביותר. השלום מתחיל בתוכנו. כאשר נלמד לשנות את עצמנו, נגדיל את כוח החיים שבתוכנו ואת הכבוד שנרחש לאחרים.
קרן נתנה את דוגמת להבת הנר - בנר יש הרבה צבעים, אבל האור הפנימי ביותר נשאר תמיד באותו צבע. אנו רוצים ליצור מקום שבו נוכל ללמוד לקבל את השני ואת דעותיו, אפילו אם לא מסכימים איתו. לכל אדם יש זכות לומר את שלו כל עוד הוא אומר את הדברים בכבוד כלפי אחרים. עלינו לפעול יחד - נשים למען נשים. ואני, ששמעתי כל-כך הרבה נאומים דומים במשך השנים, הרגשתי שהפעם אני יכולה להאמין שהדבר אפשרי. מדוע? מכיוון שנוכחתי לדעת שהכלים שמספקים לי בקבלה אכן עוזרים לי, אישית, למגר בתוכי את כל הרגשות השליליים - את כל הספקות, את חוסר האמונה בעצמי, ביכולותיי ובכוחי, את הפחד, את הכעס, את הקנאה, את כל הדברים שקיימים בלב כל אחת ואחד מאתנו, אבל אנו נוטים להתכחש להם, ולהפנות את האצבע המאשימה כלפי מישהו אחר.
זה שורש הבעיה. אפשר להקים מהיום ועד מחר ארגונים מכל הסוגים. ויש והיו בארץ תמיד ארגונים שונים ומשונים. גם ארגוני נשים. יש ויצו ויש נעמת ויש עוד אינספור ארגונים. אבל כל עוד לא נצליח לעבוד על הרגשות השליליים שבתוכנו, היריבויות האישיות שבתוך הארגונים מפוררות אותם מבפנים. לכן הפסקתי להאמין בארגונים מכל סוג. עכשיו אני מאמינה רק בבורא שבתוכי ובכוח שלו למגר מתוכי את כל הרגשות השליליים. וזה קורה יום-יום, לאט-לאט. ברגע שהאור בתוכי יגבר, הכל כבר יזרום. הכל כבר יסתדר. האור שבתוכי ישפיע גם על העולם החיצוני שמסביבי. רק כאשר כל אדם, כל אישה תעבוד על עצמה מבפנים, נוכל יחד למגר את כוחות הרשע שבעולם.
אסיים בשיר שמדבר בעד עצמו, שיר שצופן בתוכו את ה'אני מאמין' שלי, את הכוח הפנימי שהחזיק אותי כל השנים. השיר הזה נלקח מתוך ספרי "ברוכה אני שעשיתי עצמי אישה" שיצא בהוצאת "ביתן". בנות המתכוננות לבת המצווה שלהן לומדות את השיר הזה במסגרת התנועה הרפורמית:
בְּרוּכָה אֲנִי שֶׁעָשִׂיתִי עַצְמִי אִשָּׁה
הָיִיתָ עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל שָׁם לִפְנֵי הַקִּיר.
שָׁמַעְתִּי אוֹתְךָ אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁלֹא עָשַׂנִי אִשָּׁה".
שָׁאַלְתִּי אוֹתְךָ מַדוּעַ.
אָמַרְתָּ: "כְּשֶׁתִּגְדְּלִי - תָּבִינִי."
הִנֵּה גָּדַלְתִּי עַכְשָׁו
וַעֲדַיִן אֵינֶנִּי מְבִינָה.
הֲרֵי בְּרוּכָה אֲנִי שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי אִשָּׁה
הֲרֵי הַדָּם הַזּוֹרֵם בִּי
הִצְמִיחַ חַיִּים חֲדָשִׁים
הֲרֵי אֵינֶנִּי טֻמְאָה.
הִנֵּה, אֲנִי מִצְטַדֶּקֶת.
הָאִם לֹא זוֹ הַכַּוָּנָה?
וְלֹא.
לֹא אֹמַר
בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גֶּבֶר.
אֹמַר:
בְּרוּכָה אֲנִי
שֶׁעָשִׂיתִי עַצְמִי
אִשָּׁה.