ערוץ 23 משדר סדרת ריגול בריטית מעולה, SPOOKS, שלהבדיל מסרטי ג'יימס בונד עלילתה ריאלית וממחישה שהסיבות האמיתיות ליוזמות צבאיות ודיפלומטיות בריטיות הן אינטרסים כלכליים. אידיאלים לא גרמו לשום פעולה תוקפנית, מבריאת האדם ועד היום. הפרקים האחרונים בסדרה מתארים אירועים שקרו לא מכבר, ואין לי ספק שתקיפת לוב תהיה פרק בסדרה. בטוחני שהפרק לא יתייחס לקשקושי ההבל של התקשורת, המתארת את התקיפה בלוב כמלחמה להפסקת טבח בלובים, או אף כהצלחת שלוש נשים אמריקניות אידיאליסטיות להשפיע על הנשיא אובמה להצטרף לפעולה נגד שליט לוב. העובדות הן שונות. המדינות שתמכו במועצת הביטחון בפעולה צבאית היו בעיקר צרפת ובריטניה, ואחריהן נגררו ארה"ב ואיטליה. נמנעו: סין, רוסיה, ברזיל והודו. חברות הנפט הצרפתיות, בעיקר טוטאל, שולטות בזיכיונות הנפט הלובי, יחד עם חברת אני האיטלקית. גרמניה תמכה, בפסיביות - אין לה אינטרסים בנפט ובגז הלובי. ארה"ב נהנית מדלקי לוב מעט, ואף אחת מענקיות חברות האנרגיה שלה לא מושקעת בלוב (להוציא "אוקסידנטל" הבינונית). המדינות הנמנעות רצו להיכנס ללוב, ולאחרונה הצהיר קדאפי שיעביר אליהן את זיכיונות המדינות שתמכו בתקיפה. הצהרה זו, והודעתו שיבעיר את בארות הנפט - הן שגרמו סופית לתקיפה, ולא ההרוגים בלוב. הנשיא לשעבר ג'ורג בוש הבן הוביל את תקיפת עירק השנייה כדי להחזיר לחברות האנרגיה האמריקניות - שמשפחתו בעלת מניות גדולה בהן - את ההשפעה בעירק. הנשיא בוש האב תקף את עירק לראשונה בגלל שכבשה את כוויית וסיכנה את שליטת חברות הנפט האמריקניות והבריטיות - ששלטו בכוויית אז והיום. בתקיפת לוב הובילו צרפת ובריטניה, להגנת אינטרסים כלכליים. כך נהגו עוד ב-1957, לאחר שמהפכת "הקצינים החופשיים" המצרית הלאימה את תעלת סואץ מהבעלות הבריטית והצרפתית (ישראל הסכימה להיות שכירת חרב של צרפת ובריטניה בתקיפת מצרים, הן כדי להחלישה והן כדי לקבל מצרפת הקמת כור גרעיני בדימונה). נשיא צרפת ניקולא סרקוזי עומד לפני מערכת בחירות (בעוד שנה), שבה מארי לה-פן מובילה בסקרים ועשויה להביסו. הוא צריך הרבה תרומות למסע הבחירות. חברות הדלק הצרפתיות מממנות כל השנים את הנשיאים הצרפתיים, וסרקוזי נחלץ לסייע להן בלוב בתקווה למימון נדיב במסע הבחירות. בריטניה שאפה להיכנס ללוב, שבה כמעט שלא נכחה. היא עשתה עסקה מבישה עם לוב, שבה שחררה את מי שהורשע על הפלת המטוס בלוקרבי ובהריגת מאות נוסעים, תמורת קבלת זיכיון לחיפושי גז ונפט בלוב לחברת הדלק הלאומית "בריטיש פטרוליום". מאז פרוץ המהומות בלוב הצהיר קדאפי לא אחת כי חברות צרפתיות, בריטיות ואיטלקיות לא ימשיכו לפעול בלוב. ממשלת בריטניה החדשה, בדיוק כמו בפרק בסדרה הבריטית, הצטרפה לצרפת - כדי להגן על הזיכיון שקיבלה בלוב. הנשיא האמריקני נכנע ללחץ צרפתי ובריטי, והסכים לתקיפה שלה התנגד. הדמוקרטים בארצות הברית לא מושפעים ולא נתמכים בידי חברות האנרגיה, המממנות בעיקר את הרפובליקנים. רק כשחברות האנרגיה האמריקנית, בעיקר אוקסידנטל, שכנעו את מזכירת המדינה הילרי קלינטון לתמוך בתקיפת לוב - היא הצטרפה ללחץ על אובמה. קלינטון רואה עצמה מועמדת למרוץ לנשיאות, ותמיכת חברות האנרגיה עשויה להיות גורלית עבורה. כך החלה הסאגה הצבאית במדבר הלובי. כמו באפגניסטן, הניצחון לא מובטח לתוקפים.