גטאות עליך ישראל!

במאמר נוקב תחת הכותרת "לפרוץ את חומות הגדר" כותב עו"ד יהודה אריה שמעון בדם ליבו:

• "...הגיע הזמן שנפסיק ללכת 'כצאן לטבח', הגיע הזמן שנשבור את הכלים, נעזוב את הצבא הבוגדני וזה ממש לא משנה כמה אנחנו 'משפיעים מבפנים', אל תמכרו לי לוקשים, בסדר? את הצבא אי-אפשר לשנות מבפנים! מקסימום כמה חברה שגם אותם שוכחים אחרי כמה שנים! בד"כ הצבא משנה אותך מבפנים וגם מבחוץ! נעזוב את המשטרה ונתחיל לפעול בשטח! אם הצבא והמדינה אינם מסוגלים לשמור עלינו, על ילדינו, על הורינו ואחינו, נשמור אנחנו עליהם, כמו שאנחנו יודעים, כמו שלמדנו בבית ישראל סבא, בביתם של שמעון ולוי ושאר האחים הגיבורים, כמו שלמדנו מדוד המלך, מיהושע בן-נון שכבש את הארץ, מפנחס ואליהו וגם מהאצ"ל, הלח"י, מרדכי אנילביץ וכל אותם גיבורים שבזכותם אנו קיימים וגאים היום!
  אם נמשיך להתרפס, להתחנחן וללקק את היד שמאכילה אותנו בדם חללים, סופנו שאנו נהיה החללים, ה' יתברך יצילנו! אז בבקשה, תתעוררו!"

יש כאן ביטוי לחוסר-אונים מוחלט נוכח העובדות הזועקות חמס ועוול בשטחי יהודה והשומרון. יהודים חיים ב"גטאות" מוקפים גדרות וחומות. זו המציאות היומיומית. היהודים אינם מורשים להכניס חומרי בנייה וכל סוכה נהרסת באישון ליל. יהודֵי יהודה והשומרון חיים תחת השגחה קפדנית הן של כוחות הביטחון והן של כוחות אופל במימון אנטישמי המתעדים כל תנועה, ובליווי פרשנות עלובה, מוּטָּה ומסולפת, מלשינים לכל העולם. לעומת זאת, הערבים נעים בחופשיות מתריסה, זוכים להגנת צה"ל, בונים מה שהם רוצים וכמה שהם רוצים, והמחסומים שהגבילו את תנועותיהם - הוסרו. הטבח המחריד באיתמר היה אפוא רק עניין של זמן. עו"ד יהודה אריה שמעון הוא תושב חוות גלעד. לא מזמן הרסו כוחות הביטחון "מבנים בלתי חוקיים" בחוות גלעד, וכדי לרמוז על הנחישות העתידית ירו על התושבים כדורי גומי. המדינה מצרה את צעדיהם של המתיישבים ואלה מצידם חשים את הניכור מטעם מדינת-ישראל, את השנאה והבוז שמתיזים עליהם אמצעי התקשורת, את האיפָה והאיפָה בבית המשפט ואת האדישות של הציבור בישראל שעסוק בהבלים מול אחיהם היהודים הנאנקים תחת עוּלן של ממשלות ישראל, עד שהגיעו למציאות חיים של גטו תחת שלטון נוגשׂ. לטעמי, הדברים שהובאו בשם עו"ד שמעון אינם הסתה. זו זעקה של מושפל ונרמס שהחיים סגרו עליו מפני כל ישועה. זוהי בפירוש תחינה מתוך צרת-נפש והיא מכוּוֶנֶת אלינו. אל הציבור האדיש במדינת-ישראל. ואנחנו לא שומעים. ביום בו תגיע הצרה אל פתחי בתינו נוכל רק להכות על חטא ולשנן את הפסוק: "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלא שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזּאת" [בראשית מ"ב, כ"א].